עין השערה
צ. שפיגלמן
רבים מאיתנו עוד זוכרים את הימים המתוקים שבהם כולנו רצנו יחד.
המחזה היה ססגוני ומרהיב עין. אוסף הצבעים יצר אחדות מופלאה במינה. הפסיפס המורכב מאלפי צורות וגוונים הביא לשלמות שאין כמוה. כולם רצו יחד: גבוהים ונמוכים, שמנים ורזים, ממושקפים ורואי שש-שש, בעלי מקצועות חופשיים ובעלי מקצועות דתיים, בעלי בתים, שוכרי דירות, זקנים, נערים ובלתי מפלגתיים.
ולא שלא היו חילוקי דעות. לא שפסו מחלוקות מן העולם. כל חוג ועדה נהגו כמנהגיהם, אבל בריצה הגדולה כולם (כמעט) עשו יד אחת. איש לא העז לפרוש מהציבור. כולם-כולם - גם אלו שבתחילה לא רצו - רצו כאיש אחד, בלב אחד, לכיוון אחד.
עד שקמו כמה כתומי-שיער והכריזו שהם דורשים ייצוג ג'ינג'י הולם.
גם לנו יש זכות קיום, הם הכריזו. צריך לתת ביטוי גם לקווצות נוספות. שחורי-השיער לא מייצגים אותנו נאמנה. הם מקפחים אותנו, דורסים את זכויותינו ואינם מתחשבים בנו. את הסיבה האמיתית לריצה הנפרדת חשף פעם אחד מראשי הקבוצה בשיבוש של אמירה ידועה: אנחנו אדמונים יען כי אנחנו אדמונים. אבל למותר לציין כי גם בתוך ציבור כתומי השיער, רק מיעוט קטן וצווחני הצטרף למפלגה הכתומה. הרי כל מי ששכל בקדקדו, יודע שצבע השיער שמחוץ בקודקדו יהיה יום אחד לבן, ואז כולם יהיו שווים, אבל היו כמה שעשו את הצבע קרדום לחפור בו. בבטאונם של הכתומים, הגזר, הם לא חדלו להביא תילי תילים של נימוקים מנומשים, שמבהירים שצבע שיער הוא סיבה טובה מאוד לריצה נפרדת וכד'......
ניסו לדבר על לבם. ניסו לרכך אותם (אפילו עם קונדישנר). הוכיחו להם שהם תולים הררים בחוט שערה. אין להם שום סיבה אמיתית להיפרד חוץ מתאוות ההיפרדות עצמה. אבל הם התעקשו ואמרו כי יוותרו על דרישתם רק אם יצמחו שערות על כף היד.
סוף דבר, האחדות רבת הימים נסדקה. כתומי השיער רצו בנפרד. הם יצאו אמנם קרחים מכאן ומכאן, אבל הם האחרונים שיודו בכך. תסמרנה שערות ראש למשמע השלכותיה הנוראות של הריצה הנפרדת הזו, אבל על כך בהזדמנות אחרת.
---------------------------------------------------------
שנה חלפה, שנה באה, ואז קמו יום אחד החרדים המתולתלים והודיעו שגם הם רוצים ייצוג.
"לא נרוץ יחד עם מי שיש לו שיער חלק," הבהיר אחד מראשי המתולתלים בראיון נרחב שהוענק לו בתקשורת החילונית.
"אבל אתם שייכים לאותו מגזר," תמה המראיין. "ההבדלים ביניכם הם ממש כחוט השערה."
"לא ולא," חרץ המתולתל את פיו. "אנחנו שונים מהם לחלוטין. הצרכים שלנו שונים, אורח החיים שלנו שונה, הדרישות שלנו שונות."
"אבל אתם מתפללים כמותם, לומדים כמותם, גרים באותם מקומות..."
"סליחה," קטע המרואיין המתולתל את המראיין. "בסוגיות החשובות באמת, אנחנו שונים מהם לחלוטין. מי שלא חווה מימיו את המאבק בין מסרק סמיך לבין קשרים בשיער - איך אתה מצפה שהוא ייצג אותי בכנסת? הבלורית המתולתלת שלנו משליכה על כל תחומי החיים. זה יורד עד שורשי השיער."
"ואתם מרגישים שלא דואגים לכם?"
"בהחלט! פעם בארבע שנים הם נזכרים בנו, מזמינים אותנו לפגישות, אבל אולי הם יגידו לנו מתי לאחרונה פעל חבר-כנסת חרדי להורדת מחירי השמפו לשיער דק / מתולתל?"
"ולכן אתם רצים בנפרד," מבין המראיין החילוני.
"יש גם את העניין עם חינוך הילדים," ממהר המרואיין להוסיף. "הם מסרבים בעקשנות לקבל את הילדים שלנו למוסדות החינוך שלהם."
"זו אפליה בוטה," מזדעזע המראיין החילוני-שמאלני, שמאז ותמיד, כידוע, לוחם בעוז בעד חינוך תורני ברוח ישראל סבא, וכל ילד יהודי שמפסיד יום אחד של לימוד תורה כואב לו עד עמקי נשמתו.
"מה חטאו של ילד שנולד מתולתל?" מסכים המרואיין. "מדוע שהוא לא ילמד במוסד אחד עם ילדים רגילים?"
"וכיצד מנהלי המוסדות מתרצים את מעשיהם הפסולים?" שואל המראיין.
"הם מוצאים תמיד תירוצים. פעם אחת מנהל החיידר אמר לי שזה לא בגלל שאנחנו מתולתלים, אלא בגלל שאנחנו מקולקלים. זה כמובן תירוץ עלוב לרדיפה שלנו ולדחיקתנו אל מחוץ למחנה."
"ואתה," ממשיך המראיין לשאול, "מעוניין שהילד שלך ימשיך להיות מתולתל?"
"ברור. אני גאה בהיותי מתולתל. אצלנו בבית ההורים מתולתלים, וגם הילדים יהיו מתולתלים. בגלל זה יש לי בבית כל מיני מכשירי תלתול משוכללים ובלתי מסוננים."
"אז תראה," שואל המראיין בפרץ של יושר אינטלקטואלי. "אולי המנהל פשוט פוחד שהילד החמוד שלך, המתולתל למשעי, יתלתל גם את שאר הילדים חלקי השיער, ישרי הראש..."
"מה רע בקצת תלתול וקצת פתִלתוּל?" משיב האב המתולתל. "חייבים ללכת תמיד דווקא בדרך הישרה? באיזו זכות המנהל מונה ממני להפיץ את בשורת התלתול בחיידר שלו?"
"אז אתם רצים לבד, אני מבין."
"בהחלט. ראש בראש."
------------------------------------------------------------
ומה עם המשופמים? להם לא מגיעה איזו מפלגה קטנה משלהם? נמאס להם שכולם מתגלחים על הזקן שלהם. ומה עם בעלי הזקן הצרפתי (שללא ספק יעברו את אחוז החסימה, במיוחד אחרי האירועים האחרונים בפריז)? ומי ידאג לזכויותיו של המגזר ההולך וגדל של גבוהי המצח המתנגדים באופן נחרץ לנסיגה בקו השיער? חייבים לייסד מפלגה שתדאג להכניס לסל הבריאות את התכשירים למניעת נשירה, ובמקביל, להתיר יבוא מקביל של מייבשי שיער. וחכו, זה עוד לפני הקמת תנועת "פלומה לישראל" שתפעל למען זכויות ילדים רכים, לפני גיל 'חלאקה', ומפלגת לבנֵי השיער (לשעבר 'הגמלאים') ועוד ועוד מפלגות, רבות משערות ראש.
-----------------------------------------
אז נכון, יש כמה עניינים זניחים העומדים על הפרק כגון עתיד עולם התורה, גורל החינוך החרדי, גיוסם של בני ישיבות, הרעבתם של משפחות אברכים, אבל כל זה שטויות. מה שעומד באמת בעין השערה זה צבע השיער. על זה יפול ויקום דבר.
אכן, שערה שערה ופשטיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה