למרות שכאמור ער"פ היום לפי המסורה לנו מאדונינו הגר"א זלה"ה למורשה, אינני יכול להתאפק מלשאול אותך אם כבר נגעת בנקודה כל כך נפיצה איך זה שפספסת את העיקר שחסר מן הספר?
בעקבות ויתורו של הרב שטיינמן לחסידות גור בהנצחת החלוקה של 40 - 60 בחלוקת המנדטים, הלך הרש"א באותם ימים והקים את תנועת "תלם אמונה" בטוענה שאסור בשפו"א לוותר לגור יהיה מה שיהיה לא תקום ולא תהיה, הנימוק הרשמי שהפיץ הרש"א היה כמובן דאגתו לבני תורה הספרדים, אך כולם ידעו שפתיחת המפלגה נועדה כדי לעשות פוטש לרב שטיינמן ולטרפד את מנהיגותו.
זו לא היתה הפעם היחידה שהרש"א התפוצץ מקנאה וניסה לעשות פוטש למנהיג הדור באמצעות הכעס שלו כביכול על הקשרים הטובים עם גור. גם כשהרב שטיינמן נסע לחו"ל בנסיעות המשותפות שלו עם האדמו"ר מגור, כידוע ליודעי ח"ן ורבים הם, כתב לו הרש"א מכתב זועם וסהרורי שהרב אלישיב מאוד מאוד מאוד כועס עליו נורא נוראות שהוא נותן חלילה וחלילה לגיטימציה ציבורית לאדמו"ר מגור בנסיעותיהם המשותפות ובכך הוא מטיל חורבן והרס על כל מפעלו הקדוש של הרב שך שעשה הכל כדי להעיף את גור מהדומיננטיות ומההנהגה החרדית.
הרב שטיינמן שנחרד מהדברים הקשים ועדיין לא האמין שהרש"א עושה זאת מצרות עין למסעות המתוקשרים שמרוממים ומבססים את הנהגתם של שני המנהיגים של הציבוריות הליטאית והחסידית, עלה בחג הקרוב לקבלת המכתב לביתו של הרב אלישיב ושאל אותו (בנוכחות מספר אנשים לא מבוטל) האם הוא כועס עליו והאם הוא סבור שלגיטימציה לאדמו"ר מגור מהוה חורבן למפעליו של הרב שך, הרב אלישיב כמובן הכחיש לו את הדברים וטען להד"ם! להד"ם! כשיצא הרב שטיינמן מביתו של הרב אלישיב הוא התבטא לראשונה באוזני מקורביו: "ר' שמואל הזה הוא גם שקרן". רבים יודעים את הסוד כי מיום זה ואילך הרש"א הפך למחוק טוטאלית בעיני הרב שטיינמן. (אגב, בעיני רמ"י ליפקוביץ, האיש היה מחוק שנים רבות קודם לכן ואכ"מ).
מי היה מאמין שיבוא יום חלילה וחלילה והרש"א יהפוך למעריץ נלהב של האדמו"ר מגור לתפארת מורשת הרב שך. לא תקום ולא תהיה? פחחחח
אוסיף אולי עוד נקודה אחרונה ודי לי בזה בער"פ. רבים סבורים בטעות, כי עמדתם של רמ"י ליפקוביץ ורמ"ש שפירא נגד וועדת טל בניגוד לדעתם של הרב שטיינמן והרב אלישיב, היא מאותה סיבה שהרש"א השתולל באותן ימים נגד וועדת טל. ולא היא. בעוד הרבנים ליפקוביץ ושפירא היו בעמדת מיעוט של קנאים, מתוך טהרת לב, מידות טובות, וחוסר שפשוף ופרגמטיות הנובעת מתום לב ומתמימות, הרש"א היה משופשף פי מיליון מהם כבר באותם ימים, מה זה משופשף, שועל של ממש. הוא מעולם גם לא היה קנאי ! (ושאפו ענק לרא"י סולוביציק שקלט וזיהה אותו עד כאב, כנראה כתוצאה מכך שהיה שכן שלו שנים רבות בשכונת גשר החיים) כל ההשתוללות של הרש"א באותם ימים נגד הרב שטיינמן עם מכתבים איומים ומטורפים המכילים מיליון פעם את המילים: חלילה וחלילה, לא תקום ולא תהיה, ממש ממש, נורא נורא, מאוד מאוד ושאר מילים סהרוריות, הייתה אך ורק עוד הזדמנות שנקראה בדרכו לחסל את הרב שטיינמן מבחינה ציבורית. לכן גם בעוד הרבנים ליפקוביץ ושפירא כעסו על הרב אלישיב בדיוק כפי שהם כעסו על הרב שטיינמן, הרש"א חיבק את הרב אלישיב ומאידך זרק בליסטראות ופשקווילים על הרב שטיינמן וד"ל.
תיקון טעות קטנה: מי שחושב שההתאבדות של השנה האחרונה של הרש"א נבעה מחוסר סבלנות של הרש"א להמתין עד מלאות 120 להרב שטיינמן, טועה טעות חמורה. לרש"א יש סבלנות של ברזל. זה לא עניין של סבלנות. הרש"א ידע כבר לפני 20 שנה כי ברגע שההנהגה תוחזק בידי הרב שטיינמן וכתוצאה מכך כל רבני בני ברק שמכירים את הרש"א ישר והפוך יהיו דומיננטים, הלך עליו הסיכוי לצמיתות להפוך למנהיג גם אחרי שר"ח קנייבסקי יגיע ל120. בניגוד להרב אלישיב שהיה אדם יחסית מנותק (ואגב גם הוא קלט אותו לא רע), כל הרבנים האחרים לא היו נותנים בחיים שעם ישראל ייפול לידי שועל רע שכזה ודו"ק. הרש"א ידע זאת ראשון ועשה הכל כדי לעשות פוטש להרב שטיינמן ולהכתיב לציבור את הרב אלישיב במקומו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה