מחשבה אחת – מס' 2
הורד כקובץ.pdf
אנשי נוער הגבעות החרדי, פועלים מבלי לאות להתסיס את בחורי ישראל "לעמוד על המשמר" ו"להחכים" את רבני הקהילות ומנהיגי הציבור. כאשר ידם האחת אוחזת במלחמת "זכות הקיום" המפורסמת, וידם השנית נטויה להלעיט ולפטם את הצעירים בהבלי הבלים והזיות, כביכול יודעים הם שיטות הנהגה מיוחדות מגדולי הדור הקודם, ומשמרים כביכול איזו מורשת המצוצה מן האצבע, שכל קשר בינה ובין המציאות הידועה והמוכרת לכל אדם מבוגר בר דעת, אינו אלא מקרה בלבד. אילו היה זה פורים שפיל, הייתה זו הבדיחה הטובה בעיר, אך להוותנו ישנם כאלה הלוקחים מחזה זה ברצינות.
על כן בשעה קשה זו, כדאי להתבונן קמעא ולהזכיר קצת את הדברים הברורים והפשוטים.
• "כולם יודעים" כי:
"הרב שך פעל מול החילונים ב"קנאות", ולא ע"י נציגים שידונו ח"ו עם החילונים בשפתם שלהם, או להגיע לסיכומים קואליציוניים. ורק עכשיו רח"ל משנים מדרכו... ורק אנחנו מחרפים את נפשנו ואת גדולי ישראל, כדי להמשיך דרך הרב שך".
המציאות: דרך הרב שך ודגל התורה מתחילתה הייתה: חלוקה ברורה בין רוח ביהמ"ד הפנימית. לבין צורת השיח עם הפוקרים בשפתם שלהם. לצורך העניין.
לדוגמא, ציטוט מעיתון "החומה" שבט תשמ"ט:
"דרכים חדשים מלמדים ה"בני תורה" לציבורי החרדים המקובלים במסורת הדורות וכה מפרסם ה"יתד" (ב' כסליו תשמ"ט) ראשי תנועת דגל התורה הרב רביץ והרב גפני קיימו ביום ד' סידרת פגישות עם ראשי מפלגת שינוי, ר"ץ ומפ"ם המטרה להקהות את השנאה והקיטוב החמור בין הציבור הדתי והחילוני... הרב גפני ציין כי תנועת דגל התורה יזמה את סידרת הפגישות כדי להוכיח שאפשר גם לשבת עם אנשים שדעותיהם ורעיונותיהם רחוקים מדרך התורה, זאת במטרה להפסיק את השנאה הקיימת מזה שנים לציבור הדתי... ראש רשימת תנועת דגל התורה הרב רביץ אף רואיין בכלי התקשורת בהם חזר והדגיש כי תנועתו מתכוננת להכניס סגנון חדש בצבוריות החרדית, ובס"ד הדבר יתרום רבות לאווירה חיובית בין כל חלקי הצבור... אמנם הכתוב אומר משנאיך ה' אשנא וגו'.
"החומה" אדר א' תשמ"ט:
"בסיור היכרות עם עולם התורה שערכו הרב רביץ וחה"כ דדי צוקר מר"ץ, אמר האחרון "דגל התורה מייצגת מודל חדש ויפה של היהדות החרדית", ...לעיתונאים שליוו אמר צוקר. "יש חידוש בגישה שמציגה דגל התורה, זוהי יהדות סובלנית והשקפת עולמה המדינית מתונה וזהירה... (יתד ה' שבט תשמ"ט).
דגל התורה הציגה שינוי מדרך חה"כ של אגודה שפעלו בכוחנות וצעקנות, לדרך עניינית. וכמובן שמבחינתנו אין צורך להתייחס כלל לדברים ולא לראות בהם הצגת העמדה החרדית האמיתית או "לגיטימציה" לרוחות שונות וכדומה. אלא בדיוק כפי שמתייחסים להקדמות הספרים על מעלת הקיסר החסיד יר"ה...
ואולי כעת "ילמדונו רבותינו" כי גם על הרב שך "עבדו" והוא לא ידע בכלל מה עושים החכי"ם ומה אומרים, והיאך מוצגת דגל התורה? [ויש לציין כי הדברים הובאו בזמנו גם ב'יתד' שהיום מסבירים לנו הצעירים כי הוא בעצם נוסד "כידוע" כאח תאום לשיטת 'העדה'...]
מנצלים את בורות הנערים ויוצאים בזעקות מרות על דברים שהיו כבר עשרות שנים [ולצורך העניין לוקחים את תפקידו הקבוע והחשוב של ה'החומה']. וכולם "הלומים ומזועזעים" מהשינויים והחידושים הנוראים. המסיתים יודעים וזוכרים את האמת. אבל מוכרחים הם לחזק את ה"קיום" הנצרך להם, ע"י שילוב של הפצת שקרים וסילופים יחד עם תמימות וסכלות.
• כולם "יודעים" כי :
"אנחנו ממשיכים את דרך גדולי הדורות הקודמים שהייתה בדרך החרמה ו'איני מכיר' כנ"ל.
• המציאות:
להלן מכתב שכתב החזו"א לראש הממשלה הראשון בעניין גיוס בנות (כפי שמצולם בספר "במחיצתם". וכפי שמספר שם הרב לורנץ כי החזו"א נועץ בו היאך אפשר לשפיע על רה"מ. ואמר לו שבמכתב מושפע יותר מבע"פ):
"כבוד רה"מ נ"י, אחדשה"ט
אתכבד לבקש כדלהלן
קרוב לי להאמין כי רה"מ החדור במידה הנבחרת של חופש המצפון ליבו נוקפו בהוצאת חובה של גיוס.. פן יפגע במצפון של רבים או של יחיד.
זאת ירהיבני להביע צערי הגדול בפניו מפחד גזירה זו ולבקש מרה"מ לוותר על זה.
עד עכשיו לא יכולתי לבקש זאת בעוד שהוויתור היה נראה כנתון תחת סיבות מכריחות, אבל עכשיו שכבר עלה ביד רה"מ להגות מן המסילה את כל המכשולים, הוויתור יופיע בתור יליד עדינות מזוקקת של רה"מ להכיר צערן של הדתיים ומצפונם. זאת עכשיו כבוד רה"מ, תפארתו, ותפארת לו מן האדם.
אני מאחל כי מפי השלו' – עם הדתיים – כולם יברכון.
בכבוד הראוי אי"ש יום א' י"ט כסלו תשי"ג.
וכמובן שאנשי ה"השקפה" דהיום היו תובעים ומכריחים לכתוב כך:
"מר.. היזהר והישמר. אנו עומדים כנגדך בדרישה ותביעה נחרצת במלוא הכח והעוצמה: סלק ידיך המסואבות מעולם התורה. איננו מפחדים ממך! אתה הוא זה שצריך לירוא ולפחד. במידה ולא תיכנע ותתכופף בפנינו אנו נראה לך את נחת זרוענו ונרעיש מסוף העולם ועד סופו. "דידן נצח!" - בבוז הראוי לעוקרי תורה – מקום החותם.
וכמובן שהחזו"א לא חינך שאותו רשע "מוותר" ב"עדינות מזוקקת" ו"חדור במידות נבחרות" ושאנו חותרים שיעשה "שלום עם הדתיים". אלא כפי שחונכנו ומתחנכים שהוא לסטים ושודד שקורא לעצמו שלטון. ו"אין שלום לרשעים אמר ה'", אלא שכך מצילים מפי ארי. וכך נהגו כל הדורות. ואם היו באותו זמן סכלים כגון אלו שהולכים ומפרסמים זאת כעמדת החזו"א, היו יכולים לגרום בלבול רב בציבור.
וכיום אילו היה הולך אדם ומשנה את תאריך המכתב מתשי"ג לתשע"ג, ומראהו ל"טובי הלוחמים" כ"מכתב מבני ברק בעניין הגיוס". היו ששים ע"ז כמוצאי שלל רב. כי עפ"י ה"השקפה המסורה להם כביכול מהחזו"א והגרי"ז" ראוי לצאת על מכתב כזה בזעקות וחרפות והפגנות רחוב ולזעזע אמות הסיפים, ולשתף פעולה עם בני הבלייעל הסיקריקים מירושלים, ולשפוך את דמו ככל האפשר, ועי"ז ניתן לתחזק את הפשקויל היומי ומנוייו למשך שנה שלמה.
וכעת באים ומטמטמים את הציבור שכביכול מה שאומרים לרודפינו החילוניים זה "לגיטימציה" וכביכול שהבחור אמור ללמוד את עמדתנו וערכינו, לא מתוך כל החינוך שגדל בו ע"י ראשי הישיבות והמשגיחים ואווירת ביהמ"ד, אלא ממה שמדברים בכנסת עם החילוניים. והלא מלבד שיבוש החינוך יש בצורה כזו גם סתימת פיות מוחלטת לכל החכי"ם שלא יוכלו לפעול אף לא דבר אחד להצלת הציבור כפי שעשו כל השנים. עד שכל המערכת תקרוס. - האם כשריו"ח בן זכאי אמר "תן לי יבנה וחכמיה" ושתק לאספסיאנוס על ירושלים, זה היה "לגיטימציה" שיש לו הזכות להחריב את ביהמ"ק. הרי זו הייתה טענת הסיקריקים "שומרי החומות" שלכן מנעו מריוב"ז לדבר עם הרומאים, ושרפו את מחסני התקציבים כדי שכולם ימותו. והרי זה היה גם נושא רוחני שהרומאים בתקופת השלום דאז גם נכנסו לביהמ"ק כרצונם, ומינו כהנים גדולים וכו'. וריב"ז ר"ל רצה להתפשר.
ולא עוד אלא שדורשים גז"ש "לגיטימציה" "לגיטימציה". "למה לא נותנים לנו לגיטימציה"? וכי אם נוהגים עם החילוניים בצורה עניינית לצורך תועלת. ממילא צריך גם להסכים לכל הזיה של לבלר שרוצה לנהל את הציבור לדורי דורות עפ"י 'נוסחת מסורת' משובשת שבדה ממוחו הקודח. עד שיחזור לשלוט ולהתל בציבור. אם אין דעת, הבדלה מנין?!
ובדרך הנבונה נוהגים חכמי דורנו ע"י נציגיהם הלא הם החזו"א והרב שך וכל רבותנו. וכפי שהסבירו בתקופה האחרונה. הקורא הנבון ישים לב להבדלים בין דרכי הפעולה שמתווה כאן הגראי"ל:
מכתב הגראי"ל על גזירת השחיטה באירופה. א' אייר תשע"ג
לכב' ראשי ועידת רבני אירופה
.. בהיות שעצם ההתקרבות לגויים היא רעה חולה מאד שהרי לומדים ממעשיהם.. ע"כ צריך מאד לראות ולחזק בעניינים אלו במיוחד, שכאשר מתקרבים (לגויים) הקב"ה מבדילם, ע"י שנאת העמים. וע"כ יש לחזק מאד להבדיל בין ישראל לעמים. ואליכם הרבנים.. איך להגיב על כל אותם מקרים. עליכם לנהוג כהנהגתו של יעקב אבינו שכאשר נפגש עם לבן אחר שרדף אחריו ורצה ליטול ממנו הכל, הלא היה עליו לכאורה לענות לו בתקיפות ולזעוק עליו למה רוצה לגזול ממנו הכל. ומה ענה לו יעקב? מה פשעי ומה חטאתי, בלשון רכה. והלא לבן ביקש לעקור את הכל ולקחת מיעקב אבינו הכל ולעקור את היסוד של כלל ישראל. ובכל זאת לא ענה לו בתקיפות אלא בלשון רכה. ע"כ כאשר מזדמן מצב כזה יש להשתדל ולהסביר בלשון רכה, ולא להתגרות בם, וכך לפעול עד כמה שידינו משגת... ע"כ על העוסקים בזה לדבר בדברי הסבר על לב ראשי המדינות שיניחונו לנפשנו להמשיך המסורה לנו ממשה רבינו ע"ה בלי שום סטייה ולו הקלה ביותר, ומבלי להתגרות באומות, אבל על עצם השחיטה יש ללחום ע"ז שח"ו לא ישנו אפילו בקוצו של יו"ד מהמסורת המסורה בידינו מאז שקבלנו התורה מסיני"
• כולם "יודעים" כי :
"דרך כל גדולי הדורות להיאבק ו"לגדור גדר" ו"לעמוד בפרץ" ע"י הקמת זעקות ציבוריות, ושלהוב המונים בנאומים".
להלן המציאות:
הסכמת מרן הג"ר חיים עוזר זצ"ל לספר "זכרון יעקב" (לר"י לפשיץ יד ימינו של מרן ר' יצחק אלחנן)
העלה בזכרונותיו כל הפעולות והמעשים אשר נעשו ע"י גדולי ישראל במשך תקופה של שישים שנה.. ועל ידו יצאו מזוקקים ונראים דמות דיוקנם.. אמנם כל מעשיהם היו בחשאי ובהסתר בענוות צדק.. עושים דברים לשם פעלם.. מה נכבד לנו היום בהגלות נגלות לפנינו קברניטי האומה בכל מפעלותיהם לטובת עמם ותורתם. וכמה פעמים עלתה להם לקדם פני הרעה. בתורתם וצדקתם וחכמתם עלתה להם לגדור גדר ולעמוד בפרץ נגד ההשכלה המזויפה.. הם הגינו על מבצר היהדות מהמהרסים והמחריבים מבית ומחוץ אויבי עמנו ותורתו.. ועל ידם עלתה לנו להציל שארית פליטת בית ישראל, יסודי התורה החדרים והת"ת והישיבות"
ובהסכמת ה"דבר אברהם":
"כי ממנו יראו ויוכחו מה רבה היתה פעולת גדולי החרדים בכלל וגדולי הרבנים הגאונים בפרט, לטובת בית ישראל בעבודתם המתמדת, עבודה צנועה וענותנית, לא קולנית ורעשנית, לא מכרזת לפניה ולא מתריעה לאחריה, אבל עבודה תמה ופוריה, עבודה נאמנה ומקורית לבבית".
ראה עוד שם שאר המסכימים המדגישים חשיבות הדבר לפעול בתבונה ובשקט.
וכך מעיד שם המחבר ר"י לפשיץ גדול העסקנים החרדיים, בתקופת המאבקים:
"אמנם גם הלום הראני הניסיון, כי אין הצלחה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין, והדברים הנעשים בפרסום ובקולי קולות, עפ"י רוב הפסדם מרובה משכרם. רוב הנאספים אחרי ששבו מהאסיפה, למרות כל ההבטחות... ובכלל האספה הזאת עשתה רושם על מתנגדינו, הדאקטורים רגזו לקול השמועה שהתאחדו החרדים.."
הציבור תפקידו להתפלל. והעסקנים תפקידם לפעול מאחורי הקלעים בתבונה ובדעת.
ולדוגמא מזמננו:
כאשר עלה נושא של מאבק בשלטונות בנושא רישום ביוחסין, התאספו דיינים ורבנים, והציע הגראי"ל שיעמוד בראש, הגר"ח קרזווירט מאנטוורפן. שלא מופעל עליו לחץ מהשלטונות. ואכן ניכר אח"כ כי היה הכרחי להצלחת המערכה (ספר "השקדן"). – והנה בדרך ה"מסורת" עושים רעש גדול והתקהלויות "לא נוותר" וכו'. אמנם בסוף בשטח כל רב נכנע ללחצים. וכשלוקחים בחשבון את הגורם האנושי והמצב בשטח, פועלים בהתאם. ופעולה אחת בהצנע לכת ובתבונה מועילה מאלף קולות ורעשים.
הגר"ש ואזנר: "הנני לחזק את ידידי הגדול... ולפעול מול שלטונות הצבא בדרכי שכל.." (באסיפה בבית הגראי"ל).
• כולם "יודעים" כי:
עפ"י "מסורת" גדולי הדורות, כאשר הפטור מהגיוס אינו חוקי חייבים להגיד "איני מכיר" עד שיהיה חוקי. ואל"כ מכירים בזה. ובפרט שיש חשש שייפלו וישתכנעו בחורים מתחזקים וכדו'. ומי שלא עושה כן הוא בדרך ה"פשרנות" ו"אשר קרך".
להלן המציאות: בימי החזו"א הגרי"ז הסטייפלער והרב שך (עד תשל"ז) פטור הבנות לא היה חוקי. וכולן הגיעו לוועדה מטעם השלטון. ומעשים שבכל יום שהיו בנות נופלות, וטופלו באופן פרטי ע"י העסקנים.
"הרב לורנץ: ("במחיצתם" ח"א): "ע"י ההסכם הקואליציוני בתשל"ז התפטרנו מהגזירות הקשות כמו "ועדת הפטור לשחרור הבנות" שהיתה מכונה "ועדת העינויים לשחרור הבנות" בועדות הללו ישב רוב חילוני שהתנגד לשחרור הבנות מגיוס ועשה הכל כדי לגייס הבנות ולא לשחררן". (במחיצתם ח"ב): "שאלתי.. איך עסקן יכול ללמוד כאשר כל יום מגיע קריאה לסייע לבת שנפלה ב"ועדת העינויים"...
לגבי גיוס בנות שהורו יהרג ואל יעבור, אף לא אחד מגדולי הדורות לא חשב על העצה הפשוטה להגיד "איני מכיר" כשלא חוקי, ולפתור את כל הבעייה. אלא פעלו בפרטות ע"י העסקנים. ובסופו של דבר פתר הרב שך ע"י ה"פשרנות" וה"פרצה" של ההסכם הקואליציוני.
• כולם "יודעים" כי: "אנחנו מציגים עמדה ברורה ונחרצת בנושא הגיוס"
העמדה הברורה היא: לא מתייצבים ו"איני מכיר" עד שיחזור המצב שהיה הקיים עד היום ללא כל שינוי! כתבה אופיינית ב'הפלס': "זעם ותדהמה שחברי הכנסת אמרו שרק מי שלומד לא יתגייס". - ומה היה המצב הקיים עד היום? שכל בחור כפוף לצבא וצריך כל כמה חודשים להביא אישור מעודכן ש"תורתו אומנותו" ולומד יום שלם ולכן מקבל "דיחוי" זמני. לא פטור, דיחוי כל שעה שלומד. וכך הוא מכריז בהתייצבותו. - יש אדם עלי אדמות שמבין מה בדיוק רוצים?! שישים שנה מדברים עם השלטונות על דיחוי ל"תורתו אומנותו". אם חושבים שעכשיו הזמן לבוא בדרישות חדשות, בפטור גורף לכל אדם חרדי. אדרבה! שיעמידו את הדברים על השולחן. מהיום לא מעוניינים במצב הקיים. לא חוק טל. ולא בן גוריון. ולא (להבדיל) החזו"א, ולא הרב שך, ולא כלום. משהו חדש מתחיל. פטור טוטאלי. אבל זה כמובן לא נשמע טוב. לשנות ממה שהיה מזמן החזו"א והרב שך וכולם, צריך כתפיים רחבות. זה לא דבר שפשוט וברור לכל בחור וילד. [ובכלל הרי "לא השתנה שום דבר מאז הרב שך"]. לכן אומרים "המצב הקיים ללא כל שינוי" זה מצויין ואפקטיבי. ללא שינוי! ומצד שני כשהחכי"ם אומרים "המצב הקיים תורתו אומנותו ללא שינוי", זעם ותדהמה! גם זה מצויין ואפקטיבי. ומה הקשר בין מילה למילה? מה רוצים מעם ישראל? אין צורך לחשוב ע"ז, בלא"ה אף אחד לא שואל. כל הבחורים ה"עומדים על המשמר" כבר לא נמצאים בשטח. רצו מייד להילחם כשהמדבקות בידם וחרב פיפיות בגרונם. המטרה הושגה. ועוד מטרה הושגה: שיש עמדה ברורה וחדה! והשקפה תורנית!
• כולם "יודעים" כי : "הפתרון הוא יהרג ואל יעבור!"
אם מורים בבירור שכל חרדי שהולך לצבא יהרג ואל יעבור, הרי ודאי שא"א להניח לשלטונות לכפות כל מי שאין תורתו אומנותו כמו שהיה עד היום. שהרי זה צחוק מהעניין. וצריך לבוא בדרישה חדשה ואחרת שכל החרדים פטורים. וכמו שבבנות לא אמרו רק מי שלומדת בסמינר שתגיש דיחוי. וזה לא עושים כנ"ל. - אלא מאי הכוונה כנראה שלמי שלומד זה יהרג ואל יעבור, אולי כסיסמא זה טוב, אבל כדבר רציני בלימוד הסוגיא ודאי אף אחד לא היה מקבל דבר כזה. אם הוא יפסיק ללמוד בישיבה הוא ייפטר מלההירג?! וא"א להוציא הוראה כזו בצורה רצינית. כי אם כך יוכרחו לשנות הדרישה כנ"ל.
וכשנשאל אחד מן הלוחמים כיום, שהרי גם "תורתו אומנותו" זה בעצם "פשרה". אמר: חלילה. זה רק "תפסת מרובה לא תפסת". ומה נקרא "פשרה" ומה נקרא "תפסת מרובה", זה כנראה סוד שיודע אותו רק העורך הראשי עפ"י מפתחות ההשקפה שנמסרו בידיו מדור לדור מעזרא הסופר. - וכמובן שאם מישהו היה מסביר לציבור שתורתו אומנותו זה פשרה ושזה לגיטימציה, היה מצליח ליצור בלבול גדול. כשם שהפלס מצליח בזה יום יום ב"ה...
הרב שך אמר יהרג ואל יעבור
אם יהרג ואל יעבור א"כ איך השאיר את החוק "תורתו אומנותו". שכופים כל מי שעובד. האם הרב שך הניח לשלטון לכפות יהודים על יהרג ואל יעבור? כך הוא עמד בפרץ?! - הרב שך אמר זאת בשנת תשנ"ח, שלש שנים לאחר שלא יצא לשום הופעה ציבורית. האם אז הוא החליט להפוך את הקערה על פיה ולשנות את החוק אחרי חמישים שנה?
ובכלל, ילדי היקר, ישנם כאלו שהעלימו ממך במכוון את דברי הגרי"ש איך הוא פירש את דברי הרב שך באותו זמן. להלן מכתב גדולי ישראל משנת תשנ"ח, כפי שהופיע ביתד נאמן:
"בדבר המזימה לעקירת תורה מישראל ע"י גיוס בחורי הישיבות, ובעקבות בקשתו של זקן ראשי הישיבות מרן שליט"א להצטרף לקול זעקתו ומחאתו – בודאי שלימוד התורה של בני הישבות שתורתם אומנותם הוא מעומדי התורה והדת וכו'" עה"ח יוסף שלום אלישיב. אהרן יהודה ליב שטינמן".
• כולם "יודעים" כי: "ועדת טל וה"פשרות" גרמו את כל הצרות".
העובדות הן כמובן הפוכות. שמספר הדיחויים גדל משנה לשנה (הרבה בזכות ש"ס באותו זמן). והתחילו לדבר ולדוש בזה כל הזמן. ואז בשנת תשנ"ח אמר הרב שך למסור את הנפש. ואח"כ בשנת תשנ"ט הייתה הפגנת חצי מליון נגד הבג"ץ שמתערב ופוגע בחרדים. ועפ"י ה"שיטה" זה כמובן שני הגורמים שמוחקים מייד את הבעיה. אולם מה לעשות שהבג"ץ בחוצפתו לא קרא את מאמרי המערכת, ואחרי ההפגנה ואחרי הכל, הלך וביטל את החוק של בן גוריון. ובקיץ היה קמפיין של אהוד ברק לראשות הממשלה שכל כולו היה מוקדש לגיוס החרדים. והיה פחד עצום מבחירתו. כי לא דובר בראש מפלגה אלא בראש ממשלה. ואכן הוא נבחר.
והמצב היה בדיוק כמו עכשיו שהבג"ץ ביטל את החוק, והקימו וועדה. ובאופן טבעי היו עושים כפי שהציעו כעת בוועדת פלסנר. וכמובן כל קשיים שמערימים על עולם התורה, גורם לבסוף ליחידים לבחור בדרך היציאה [שבתחילה צועקים. אולם כמה שנים אפשר לצעוק על אותו דבר. ובסוף הגורמים פועלים בשטח]. אלא ש"מרחו" אותם בחוק טל שכאילו יהיה שינוי. ובאמת עכשיו זה מה שאמרו שלא הוכיח את עצמו כלל וכלל. אמנם בינתיים ישב עולם התורה שקט ושאנן 12 שנה והתפתח והתרחב והתחזק. שעכשיו גם כשיש קשיים והטרדות וכו' יכולים יותר להחזיק מעמד. ובאותו זמן אנשי ה"השקפה" שלחו מכתבים שח"ו אסור להיכנס לועדה ולא להשתתף. וממילא יועיל כשיראו שלא נשתתף. והנה עכשיו לא השתתפו לא בפלסנר ולא בפרי. והוכח כי זה כמובן לא עזר כלום. והלכו לחתום את כל הגזירות בעצמם.
ורק משמיעת סוג ה"הוכחות" וה"דימוי מלתא" של הבחורים ה"עומדים על המשמר" ניתן לראות את עומק הבנתם בסוגיא, ואת התאמתם לתפקיד הנהנגת הדור שהוטל עליהם. וכגון 'טענת המחץ' מההפגנה בעימנואל. לוקחים נושא כמו הגיוס שכל החילונים "מחוממים" עליו ודשים בו כבר עשרים שנה. וכבר נבחר ראש ממשלה רק על הנושא הזה. ועלו מפלגות על זה. וכעת המפלגה שלהם במקום לתת להם דירות והצרכים החברתיים הבסיסיים מרצים אותם בזה. ועוד שזה דבר שאינם מסוגלים להבינו לפי הראש שלהם. והבעיה העיקרית היא שיטרידו ויציקו בצורה שיגרום להרבה אנשים לצאת. - ועל זה מביאים "הוכחה" מדבר שלא עניין אף אחד חוץ מאיזה שוטה משועמם. וגם הוא, עדיין מצהיר שרוצה להמשיך בפעילות. וכנראה עוד כמה זמן ימשיך. אולי בצורה יותר חכמה. ומה בדיוק "הצליח" שם? הרי עד היום אותו בי"ס לא מתוקצב. וכמובן בי"ס אחד זה לא בעייה. אולם אם היה כך לכל החינה"ע היו אלפים מרחבי הארץ נהיים חילוניים. ועוד מליון קלקלות ונזקים. – ועכ"פ כך עובדת ה"שיטה" וכך עומדים על המשמר.
• כולם "יודעים" כי : "מרן הגרי"ש לחם בכל כוחו. ואנחנו ממשיכים לאורו"
מה עשה הגרי"ש ב"פרצת" חוק טל? שתק! א"כ מי שהולך לאורו באמת צריך לשתוק. ולא לרמות את עצמו ואת האחרים. וכל הסיבה שלא יצאו במלחמות באותה שעה הייתה נוכחותו של הגרי"ש. וכעת מנצלים את הסתלקותו לעשות את מה שמנע בחייו. ועוד עושים זאת "לאורו"?! הגרי"ש היה יכול במילה אחת לשלוח להגראי"ל שיש יהודי שיש לו מסורת מהרב שך ונא לשתף אותו בהנהגה ובהכרעות בעניין הגיוס. ואם הוא לא חשב שזה חשוב, למה צריך עכשיו להפוך את העולם בשביל זה?
• כולם יודעים כי :
"עיקר ההצלה מהרוחות הזרות בכל הדורות, היה ע"י שלא שינו כלום".
להלן המציאות: עיקר ההצלה המשמעותית הידועה לנו מתקופת ההשכלה, הייתה: בית יעקב. שכאשר הרב צ'רנסקי פתח את הסמינר הראשון בארץ איימו עליו הקנאים בחרפות וגידופים איך משנים שלומדים אנגלית וגיאוגרפיה וכל מקצועות חול. והלך להגרא"ז ו"הקל" בזה. (א. רוטנברג. דפים של אתמול) ו"קולא" זו היא שאפשרה את הקמת עולם התורה בא"י באופן שיוכלו האברכים ללמוד. ואילו היו הולכים בשיטה שבדו עכשיו וגם ממנים את הבחורים "לשמור" על זה בכח ש"יחמירו", ולמנוע ממנהלי הסמינר לפעול עפי הגרא"ז, לא היה נשאר משונאיהם של ישראל שריד ופליט.
[ואמנם אנשי ירושלים לא היו צריכים לזה לפי סגנון הציבור שלהם. אבל אצלנו מבלעדי זה לא היה קם עולם התורה. ומי שאין בו דעת להבדיל שהציבור הוא אחר, ורוצה לפתור את הבעיות שלנו בדרך שלהם הוא מחריב את עולם התורה].
וכך היום עומדים וזועקים איך יכול להיות שהתירו השתלמות למורות מסוג תואר זה ולא מסוג זה שסבר הגרי"ש. והרי אימותנו בוורשא למדו רקB.A ולא תואר אחר. וסבתותינו בגרודנא למדו רק מולדת וגיאוגרפיה מדור דור.
ובאמת לשיטתם חבל על כל הדיבורים מי הגדול. הרי אין שום שיקול או ספק או הכרעה או משהו שמשתנה. ועל מה להילחם. ואיך להילחם. והעצה היעוצה להעמיד "תוכנת השקפה" ויזינו בה את הנתונים מתשמ"ט. ויגישו לה את השאלה. למשל ללמוד עיצוב פנים. אם היה בזמן הרב שך: אור ירוק. ואם לא, תוציא באופן אוטומאטי "מכתב" ומהצד השני "פשקויל" ומהצד השלישי את הכתבה "זעזוע ושאט נפש והלם רבתי בציבור מ...." ותוכנה זו תנהיג אותנו עד ביאת גואל, בדרך של כל גדולי הדורות עד יהושע בן נון. ימים על ימי מלכה תוסיף שנותיה כמו דור ודור.
• כולם יודעים כי :
"המסורת המקובלת" היא שבכל חשש רוחני יש לפעול מייד בהפרדת קהילות.
המציאות: מכתב ר' אלחנן להגרא"ז (נדפס בחזו"א שו"ת וגנזים):
בעניין ההתבדלות האריך אדוני (-הגרא"ז) ושאל, למה לא נשתדל גם בפולין להתבדל לשתי קהילות נפרדות. וקצרה דעתי מהבין דמיון זה להמצב באה"ק. כי בא"י אין השאלה אם להתבדל כי ההתבדלות שם היא עובדא קיימת מכבר שישנן שתי קהילות מיוחדות, ואין השאלה אם להתבדל אלא למי להתחבר. והיא שאלה אחרת מהמצב בפולין שצריכים לעשות מעשה להתבדל אשר להכריע בשאלה חמורה שבחמורות כזו צריך לרוה"ק לראות את הנולד גם בדורות הבאים, ומי יוכל ליקח על עצמו אחריות נוראה כזו להכריע בזה ובפרט בדור יתום כדורנו..
האם צריך עוד דוגמאות עד כמה מעוותים ומטשטשים? - ר' אלחנן רואה כאן "שאלה חמורה שבחמורות" שאין מי שיוכל להכריע ב"דור יתום כדורנו". החפץ חיים והגרח"ע ור' ברוך בער וכו' וכו' לא יכולים להכריע בשאלה זו. אבל ב"שיטת השומרים", לא שישנה הכרעה אחרת, אלא שזו אפילו לא שאלה שמופנית אל המו"ץ השכונתי! אין כאן שאלה בכלל! זה פחות מ"הלכות נפילת אפיים". רק להתקיף. להעיף. לזרוק מביהכ"נ וחסל. שהרי בכל כגון דא העיתון בעצמו מכריע בזה עפ"י "השיטה" המסורה בידו, מבלי להביא איזה הכרעה מרבותיו או ממישהו שסומך עליו. וזוהי ה"מחלוקת" בין ר' אלחנן לבין העיתונאי. האם להכרעה כזו צריך רוה"ק, או וותק בכתיבת מאמרי מערכת. - ואחרי כל זאת עוד מתיימרים ללמד השקפה לאחרים. וכך מחנכים את הצעירים, שאין מקום למחשבה ולהכרעה ולשיקול. אלא העיקר שיהיה "לחומרא", כביכול. ומי קובע מהו החומרא ומהו ה"חמורה שבחמורות"? הבחורים בעצמם!. הם הפקחים. הם המבינים. והזקנים אינם מבינים כלום. ומי שזועק על הפקרות כזו ב"חמורה שבחמורות" צריך להתבייש כי אינו מתאים ל'מודע' של ה'קנאות' החדשה.
• כל אנשי הההשקפה אשר בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר "יודעים" כי :
"עפ"י הקוד שמסר הרב שך ניתן להנהיג את העולם לדורי דורות. ויסודו: לא לשנות כלום".
המציאות:
מרן הגאון רבי אלעזר מנחם זצ"ל המוכר והידוע לנו, מעולם לא גרס שהפתרון לכל דבר הוא "לא לשנות". אם אנו מדברים על אותו אדם, זהו שקר והזיה.
מרן זצ"ל עצמו כל ימיו שינה וחידש דברים רבים ועצומים!
מרן זצ"ל חידש שמיסד את בני התורה סביב המפלגה, בניגוד למה שהיה קודם רק בביהמ"ד. וזה דבר שמובן שיש בו גם סיכונים גדולים. שקודם לכן מפלגת ג' הייתה משמימה, וכל מה שהתנהל בכנסת לא העסיק את בני התורה. ואח"כ נהייתה הרגשה שזה חלק מאיתנו. ולמשל כשהצביעו למר נתניהו בפעם הראשונה בתשנ"ו היה סחף עצום של אהדה אליו. כי הרגישו שהוא "איתנו" ו"משלנו" ובחורי ישיבות היו מחקים את דיבורו. ומתבטאים "ביבי ביבי" והיו שרים מסביבו "לבנימין אמר" והיה מצב נורא שכל אנשי החינוך בישיבות זעקו על הדבר. [ובהשגחת ה' קבלו ממנו אח"כ את המכה בקצבאות. וזה פתר את הבעיה]. וכל זה מתוך הקשר החדש למפלגה.
וכמו"כ חידש. שבזמן החזו"א והגרי"ז עסקו רק בחוקים דתיים. והרב שך חידש צד נוסף ש"אנחנו אזרחים וגם לנו יש זכויות והם עושים לנו הרבה עוולות" (ציטוט מירחי כלה תשמ"ט). והיה בזה סיכון חדש שמרגישים כאזרחים. ודבר שמחייב להציב גבולות בהמשך. [ואכן גדו"י שאחריו הציבו הגבולות שלא יתרחב מעבר למקומו. כגון לפני כמה שנים שרצו לעשות כל החרדים 'בלוק' לצורך הקצבאות. והגראי"ל מנע, ואמר שצורה כזו רק על רוחניות ולא על כסף].
והחזו"א והגרי"ז גדרו ואסרו להיכנס לקואליציה. והרב שך חידש שנכנסו לקואליציה עם הימין. וזה היה שינוי בעיקר המושג. שהיה מקובל שעצם העובדה שאינם מכירים בשלטון התורה אלא בחוק זוהי הבעיה. ואין לנו שיתוף איתם. ועי"ז נוצרה הרגשה חדשה שרק משום שהשמאל פועל בחוקים מסוימים, וכיו"ב. ולא בעצם מצב כפירת הציונות. [ונתן מקום לטעות ע"י חילוק השמאל והימין. שאילו היו נכנסים בכל מצב, היה מתפרש שרוצים להציל מהם ואינו הסכמה כלל. וכמו שהבחירות רק להצלה. אבל אחרי שלשמאל לא, ממילא ההשתתפות בקואליציה מסמלת הסכמה. וניתן לטעות בזה כהכשר ולגיטמציה לימין].
ואח"כ התיר הרב שך סגני שרים. שהיה דבר חדש של השתתפות ממש, מבלי קשר למה שהיה בזמן החזו"א והגרי"ז. וה'קנאים' זעקו מרה שאיך אפשר להשתתף כך במשרדים ממשלתיים שממנים כנסיות ומסגדים ומי התיר דבר זה וכו'.
וכמו"כ החזו"א והגרי"ז נלחמו רק באנשים פסולים. ובזמן הרב שך נלחמו אישית גם בגדולים כשרים למהדרין, כאשר היה בכך הכרח. וכגון בהגר"ש ואזנר. ובהגרי"מ פינשטיין ובגר"ד לנדו והגר"ד פוברסקי ועוד רבים. וזה דבר שלא היה כל הדורות. והתחדש לצורך צורת ההנהגה החדשה. (וישנם רפי שכל החושבים שחידוש זהו רק לשנות מנגינה בקינות, אבל הנהגות שלא היו כל הדורות אין לזה משמעות כלל).
וכמו"כ הרב שך הוציא בחורי הישיבות לבחירות (וכמובן לא הסתכם ביום אחד אלא במעורבות בכל העניין. ובשיחות בישיבה וכו'). ובניגוד למה שהיה מקובל עד אז שהישיבות והפוליטיקה הם שני עניינים חלוקים מיסודם.
וכל השינויים והדברים החדשים האלו שקל והכריע מרן זצ"ל מדעתו הרחבה להעדיף התועלת על הסיכונים. ועל כל אחד מהם בלבד היה אפשר להוציא שני עיתונים קדושים וטהורים שיזעקו על החידוש והפרצה האיומה.
• כולם "יודעים" כי: כולנו ממשיכים את "שיטת גדולי ישראל בכל הדורות". שהרב שך הנהיג על פיהם.
להלן המציאות: זוהי הזיה תינוקית. אין שיטה אחידה, כל אחד היה בשיטה ודרך אחרת, בין החזו"א לגרי"ז היו הבדלים מהותיים. הגרי"ז סבר שאסור להיפגש עם בן גוריון. ואומרים שחלק על החזו"א בהתעסקותו עם פא"י [שהחזו"א רצה שיהיו מחוייבים לו]. וכן אומרים שהתבטא בחריפות רבה ע"ד הנהגת החזו"א לחשב סיבות ש"כל הסיבה שמורידין ולא מעלים היא כך, ולכן כשהסיבה מתהפכת משתנה" [כמובן לכל מי שמכיר את ההבדל המהותי בין ספר חזו"א למרן רי"ז הלוי]. – בפטרבורג בשנת תר"ע הייתה אסיפת רבנים לגבי הכנסת שפת הרוסית, ושני גדולי הדורות הר' דוד קרלינר והאור שמח טענו בתוקף רב להתיר, והתווכח האו"ש ע"ז עם הח"ח והגר"ח.
וכן האור שמח כתב במכתב בתרפ"ב כי בהסכמת האומות בהצהרת בלפור בטלו הג' שבועות. והגרי"ז כפה"נ חלק בזה. והנה מרן הג"ר אלחנן וסרמן היה קנאי נגד בחירת רבני ערים . והחזו"א התווכח עמו שעדיף תועלת חיזוק הדת שעפועלים הרבנים. ולאידך גיסא, מרן הגרח"ע שקל לאחד את האגודה עם המזרחי [זה לא המזרחי של היום. אבל ודאי לא טוב מש"ס]. ואילו החזו"א שלל זאת בהחלטיות. אבל לא הפך את הגרח"ע לטרייף בגלל זה. והנהגת ר' יצחק אלחנן הייתה בתחבולות חכמה שיהיו המשכילים מחויבים אליו ולא יצא נגדם חזיתית כלל. והגר"י סלנטר היה באופן אחר קצת [וכמתואר בספר "זכרון יעקב"]. וכן היה דעות בין גדו"י עד כמה מותר להשתמש במחלוקת ובאיזה אופנים. וכגון, הח"ח התנגד למחלוקת אף נגד הר' קוק. וע"ז שלח מכתבו הידוע בגנות המחלוקת. והיו שחלקו עליו. (ואלו שהמחלוקת היא לחם חוקם היומיומי צועקים: אנחנו ממשיכים את מסורת הח"ח...) ילאה העט להזכיר כאן רק מההנהגות השונות לחלוטין של מאורי הדור במאה השנה שלפנינו. ומי שלא מכיר, ילך ללמוד.
– וכמובן שא"א ללמוד משום דבר לזמננו, בנוסחת "העתק הדבק". וכל דבר לפי עניינו. וצריך להסתמך על גדולים המוכרים ע"י הת"ח והיראים. אבל לחשוב שיש נוסחא אחת מכל הדורות לפתור הכל, וגדול שחושב אחרת הוא מחוק, צריך תשעה קבין של בורות.
שני דברים ודאי היו בכל הדורות א. שצעירים נמשכים אחר המבוגרים ולא להיפך. ב. שבכל מערכה יש גבולות. מהו הרווח ומה ההפסד. ולא להחריב הכל בשביל דבר אחד.
• כולם "יודעים" כי: הרב שך אמר שמנהיג בכל דבר עפ"י "מסורת" מהגרי"ז.
הוצאה מהקשרו. דברי הרב שך במקורם: "את כלל ישראל מנהיגים עם מסורת.. אני תמיד חושב מה היו מכריעים הח"ח ר' חיים עוזר החזו"א והגרי"ז" (הר' לורנץ. במחיצתם). הרב שך לא קיבל מהח"ח שום "שיטת הנהגה". אלא שחשב מה היו מכריעים כפי שחושב כל אחד מגדולי ישראל.
• "ידוע": "יש לנו את הגדולים שלנו שממשיכים את קודמיהם, ומכריעים היום בכל שאלה"
האמת: לשקר אין רגליים. וכפי שכתוב בעיתונם שנקרא על ידם "בית המקדש השני", שאחרי שהרב שך נפטר אין מה להכריע וכל השאלות גלויות וברורות וידועות. וכל אחד הוא "שומר". אין צורך כלל בגדולים. להלן הציטוט:
"מאז התייתם דורנו אנו נתבעים אפוא לשמור על הפיקדון הגדול. מוטלת עלינו מלאכה גדולה אך ברת השגה. משל למה הדבר דומה, לבניין מפואר, שבפתחו עומד שומר ואיש אבטחה. כדי לבנות את הבניין, היה צורך בתכנון אדריכלי גאוני וכו' אך לאחר שהכל נבנה וקיים לתפארה, ויש צורך רק לשמור על הבניין – זאת יכול לעשות כל אחד. אם רק יעמוד בפתח ולא ייתן לגורמים בלתי רצויים להיכנס. .. אדריכלים מקצועיים מעטים הם. אך להיות "שומר" כל אחד יכול.
.
(הפלס ט"ז חשוון תשע"ג)
• הכל "יודעים" כי: " אנחנו "שומרים" והולכים "לחומרא" ולא "לקולא"
מי שחושב שיש מושג חומרא וקולא בדרכי הנהגה מוטב לו שלא ידבר על הנושא כלל וק"ו שלא יעסוק בזה. לכל דבר יש שני צדדים ורווחים והפסדים. - אם פועלים בנושא הגיוס בהשתוללות, אי אפשר לפעול ולהציל בענייניות. - אם לא נותנים מקצועות לנשים א"כ בעליהם האברכים כפה"נ יצאו לעבוד. [או שילכו רבות ללמוד במכללות]. - אם מציגים את כל קוראי משפחה כאנשים שלא שומעים להוראה ברורה של הרבנים, א"כ הם גם ייקנו איפון ולא יחסמו את האינטרנט. - אם מתנהגים בצורה שגורמת שכל מי שהוא בעל בית ישנא את התורה ואת עולם התורה, זה חורבן לדורות. – אם מסבירים לאנשים על ויכוח בדרכי פעולה, שכאילו יש ויכוח מהותי ופשרנות וכו' זה עצמו גורם נזק ומבלבל ומקרר. בדיוק כפי שאם היו מסבירים שהרב שך נכנס לקואליציה כדי להתקרב לחילוניים, זה עצמו היה יוצר קירוב - אם מלמדים בחורים שהם מבינים והם צריכים להחליט מי ינהיג את הדור זה השחתה והרס של עולם התורה. וכו' וכו'.
• כל אנשי ה"מסורת" "יודעים" כי: אפשר [וחייבים] לפתור את כל בעיות הדור עפ"י "שיטת הרב שך".
•
המציאות: כל מי שאומר זאת מוכיח על עצמו בבירור, שמעולם לא הפעיל את מוחו בעניין בעיות הדור. וחבל.
יסוד המורכבות של כל הבעיות שבזמננו שהמצב הוא ש"אין ידינו תקיפה", צועקים כקול קורא במדבר. המכללות ממשיכות לפרוח. פותחים מפלגת טוב, האתרים משגשגים, השבועונים בבתים החרדיים גם אחרי כל המכתבים וכו' וכו'.כמובן פעולות מלחמה של הרבנים יגרמו לאיבוד הסמכות שלהם כאשר צועקים ללא תועלת, וכן גורמות לתוצאות הפוכות כאשר אנשים אינם מפחדים.
הנושא הזה לא היה לו אפילו ברמז בזמן הרב שך! כל מה שפעל הרב שך הועיל מייד בשטח. כשהרב שך פעל נגד עיתון יום השישי הוא נעלם מהאופק. כשהרב שך כתב בתשנ"ה מכתב נגד מוסד המערב קודש וחול הופיע למחרת בעיתון: סגרנו את המוסד לאור קריאת מרן שליט"א. וכך בכל דבר. בזמן הרב שך לא היה מושג של "מאבקים" כאלו שפירושם לצעוק ולצעוק על מציאויות קיימות. ומי שטוען שיש לו "מסורת" איך להתנהל במצב כזה הוא או משקר ביודעין או אדם חסר דעת שאינו מבין בין שחור ללבן.
ומשל למה הדבר דומה, שיסבירו אנשי חינוך שפעם היו הילדים בטבעם כנועים וכפופים. והיום מושפעים מרוח המודרנה ויש להם "עצמאות" ולכן לא מספיק להנחית עליהם הוראות. אלא עיקר ההשקעה היא בהתבוננות בגורמים. לגרום שלא יתפתו, ע"י נתינת הנאה רוחנית וכו' וכו'. [והמציאות שאין אף אחד כיום שנוהג בדרכי הפעולה שלפני מאה שנה!]. ויבוא אדם ויגיד "רח"ל מהקרירות. אני ממשיך להתמודד עם השפעת המודרנה, כפי שהתמודדו לפני מאתיים שנה". האם אפשר לתקשר עם אדם כזה. הפתרון שלו הוא להשתמש בדרכי הפעולה שהיו לפני שנוצרה הבעיה?!
- כשבא האדמו"ר מסטאמר לחזו"א שאלו "מדוע לא יוצאים היום בחרב ובחנית כנגד הפוקרים כמו שהיה בדורות קודמים". והשיבו החזו"א "בגלל שהיום לא ישמעו לנו" (עדות הר"מ וונדר. מעשה איש רמ"ה). והיינו, שיש שיטה שממשיכים לעולם באותה צורה מבלי להתחשב בשינוי המציאות. ויש שיטה שמשנים בהתאם למציאות. וחשוב להדגיש שעולם התורה תלמיד של החזו"א ולא של האדמו"ר מסאטמר, למי שהנקודה הזו לא ברורה לו.
• "ידוע" כי: ה"שומרים" הצילו את הדור עד עכשיו ב"מאבקיהם". וכעת רוצים להפסיקם, רח"ל.
כל המתבונן קמעא רואה כי שומרים אלו הזיקו והחריבו בכל נושא רוחני, ע"י שיטתם הידועה לפעול מבלי דעת ומחשבה.
המאבק במשפחה שהיה אמור להיות הסברה על התוכן הקלוקל שבשבועונים בכללם, התפרש ב'זכותם' כמאבק כלכלי בריוני בין עיתונים. ועיוות את כל תוכן העניין. - גם היחס לעובדים קלקלו כאשר לא היה דבר טהור, אלא בצורה מגוחכת שיושבים אנשים על משכורות מנופחות ונוסעים במכוניות מפוארות והם אלו שיילחמו ויכריחו את כולם לשבת בכולל. כמובן עפ"י ה"מסורת" מדור דור שכך צריך להיות.
בחוברת "גברים חרדים לומדים מקצוע" רואיינו רבים מהחרדים העובדים ונכתב שם כי הם "יודעים לספר על... כי הוא עצמו בן למשפחה אמידה. עובדה זו ותפקידו כעורך העיתון מבטיחות כי מצבו הכלכלי שפיר. וטוענים כי לולא היה בעל משרה בכירה ומרקע מבוסס, היה מתקשה יותר לתקוף את המבקשים לפרנס את משפחותיהם בכבוד" (עמ' 49).
כמו"כ נלחמו בכל דבר מועיל. למשל, ספר "בעצתך תנחני" המתמודד עם קשיי הדור. עם דברים שגורמים לאנשים ל'הישבר' ולצאת מהלימוד. הלכו ונלחמו בזה. - וכמו"כ "דרשו" ושכמותו הוא הענין הנצרך בזמננו ע"מ שכולם יוכלו להישאר בלימוד שכל אחד ימצא סיפוקו כפי טבעו. וגם בזה נלחמו. ובכל הדברים האחרים זעקו וייללו בלי תוכן ובלי תועלת.
וכמו"כ טמטמו את הציבור, בהמשכת מאבקים נצחיים כמו הגולם מפראג, כגון להמשיך לנצח להילחם בש"ס על הישיבה בשמאל אחרי שנים, גם כאשר הם עצמם ישבו עם שינוי.... וכדו'.
ובאופן עקרוני, הרי הדבר הראשון המתבקש, הוא לבדוק האם השיטה שמשתמשים בה בכדי לעמוד בפרץ עובדת במציאות. והנה השיטה "המסורה" היא תמיד באופן אחד ויחיד, לצאת ל"מאבק" ע"י כתבות צעקניות. כל השנים צועקים וזועקים הלם ותדהמה, וכנגד זה המציאות הולכת ומתגברת. מדברים כל הזמן כביכול על אנשים מבחוץ, אבל האנשים האלו , הם הבנים של מנויי היתד, הם לא חייזרים. השיטה פשוט לא עובדת.
האם יתכן דבר כזה שמנסים להתמודד עם תופעה בשיטה מסוימת במשך כמה שנים, והופכים את העולם להמשיך בזה, ולא עומדים לרגע ובוחנים: האם באמת השיטה הועילה וכמה היא הועילה? – מה היה בזמן ש"בית המקדש הראשון" (כלשונם), עמד על מכונו, והגרפיקאים על דוכנם וכתבים על משמרתם, ועורך ראשי עומד ומשרת ומקיים את מצוות "כשכואב צועקים" בכל כח גרונו, מה זה עזר וכמה זה עזר? הרי כל הזמן יוצאים והיום כבר 7000 לומדים במכללות. וכו' וכו'. הלא יש להקים וועדת חקירה איך הוא התכונן להתמודד עם הבעיה הזו. על צורת ניהול כזו היו מעיפים גם מנהל קיוסק בשכונה נידחת בבית שאן, האם כך רוצים לנהל את כל הדור?
"ידוע": ה"מסורה בידינו" שבמאבק לש"ש כגון דא צריך ללכת "עד הסוף" מבלי לבחול בשום אמצעי.
מעולם לא היה מושג כזה שפועלים כך מבלי שום גבול ומידה. ללא ה"פלס" מה מותר לעשות ומה אסור. כל גדולי ישראל היו מדריכים כך, למשל הרב שך לא הסכים שבאמריקה יתמכו בדגל התורה, כדי שלא לפגוע באחדות האגודה דשם. אף שהיה מועיל למערכה. והרבה כיו"ב.
ולמשל הגראי"ל מונע בכל תוקף מאנשי המערכת לפרסם כל התיעוד הרב שיש בידם על כל מעשי ה'בריונות ההשקפתית' המזוויעים שנעשו בכל השנים ע"י הלבלר "העומד בפרץ" הידוע. וכשאומרים שיגרום ניצחון במערכה, אומר שהמערכה מסורה לקב"ה. ואין לפעול בדרך כזו. וכן השתיק שבוע שלם את חברי הכנסת להיות "שומעים חרפתם ואינם משיבים" על כל עלילות השקרים, כדי שלא לדרדר את הציבור לשיח רדוד שמנסים לגרור אותו. ולעומת זאת חידשו ה"שומרים" לא לבחול בכל אמצעי ובפרסום כל טינופת ונבלה בנאומים ובהיכלי תורה.
• כלל מכללי ההשקפה: "אסור להילחם בימין"
אם כן אם "נוער הגבעות" ירצו לזרוק עגבניות על אובאמה בגלל שהוא לא נלחם באירן, חייבים לתת להם, כי הם עוזרים ו"שומרים" ונלחמים עוד יותר חזק באירן. – והרי כל מה שפועלים בלא דעת ותבונה ובלי לחשוב על התוצאות, מזיק ומחריב הרבה יותר. וכי שרואים כעת בחוש.
על "ימין" כזה נאמר "אשר פיהם דיבר שווא. וימינם – ימין שקר" אין באורח חייהם כל קנאות ובדלנות. להיפך, הם פתוחים ומושפעים הרבה יותר מהעולם המודרני וכל תופעותיו. וכעת לצורך העניין לקחו להם שיטה כזאת לצורך פוליטי. הלוואי הביקורת מן הימין האמיתי שלא לוקח תקציבים, בו יודעים שמקריב רבות למען הרגשתו הקנאית, ואינו בחור משועמם.
נאמר תודה בשם לפיד !
[וגם 'טוב' מצטרפים].
• "שומרי ההשקפה": "אנחנו נלחמים במגמות החילוניים ובחרדים החדשים"
מטרת העל של כל זוממי ההשתלבות החרדית היא – כפי שהם מצהירים בעצמם – למוטט את הסמכות הרבנית : "חרדים חדשים שמתים לרסק את המשטר הרבני (הארץ)." "תיהרס המערכת הרבנית ותהיה השתלבות. (ידיעות אחרונות)." ואת הזה יוצרים עכשיו "השומרים" בידיים ממש. . וכל מה שלא הצליחו החרדים החדשים לעשות כל השנים, עושים במחי יד. ויודעים לצטט את כל תכניות החילונים. ו"שוכחים" את הדבר העיקרי שמצהירים עליו כל הזמן. – והנה עכשיו רצים "טוב" בירושלים. וזה בזכות כל אווירת האנדרלמוסיה שיצרו ה"שומרים". ואם לא כן, לא היו מעיזים. ואפי' אם כן היו פועלים נגדם. וכפי שהגיע הגראי"ל במיוחד לבית שמש לדבר נגדם וכו'. והם המרוויחים הגדולים, יחד עם לפיד (להבדיל אא"ה), שמטרתו המרכזית הולכת להתממש.
• "ידוע": "הגרי"ש הלך אחרי הרב שך כי זהו התפקיד לדורות לעשות כל הזמן שוב ושוב רק מה שהרב שך עשה"
הרב לורנץ: "שאלתי בהזדמנות את הגרי"ש האם הוא מקבל בכל דבר את דעתו של מרן הגרא"מ שך. הוא השיב לי שאפילו אם יש נושא שאולי יש לו השקפה אחרת, הוא מבטל דעתו לגמרי בפני מרן כי מי שנושא בעולו של כלל ישראל ונותן את דעתו וליבו לכל דבר העולה על הפרק ומטפל בו עד היסוד דעתו היא הקובעת לכולנו ללא יוצא מן הכלל" (במחיצתם).
זוהי "מורשת הרב שך" לקחת אחריות ולטפל בכל נושא עד היסוד. ושזהו הדבר הקובע...
ועד"ז ידיהם של חכמי הדור שליט"א עמוסות עשייה בכל השנים לפי צרכי השעה, למשל במשך השנים שלחו אנשי חינוך וממש "הכריחו" אותם להסתובב בארץ לארכה ולרחבה לזעוק את זעקת "אל תחטאו בילד", ולהדריך בדרכי החינוך כיצד למנוע את הנשירה. (ואכן נעשתה עי"ז מהפכה עצומה בתודעת הציבור). – כמו"כ לקחו אנשים והורו להם להקים מוסדות לנושרים. – עודד ותמך הדרכות למלמדים שלא ישניאו על הילד את הלימוד שאח"כ ייצא, - יזם והקים בי"ד משמר התורה שיעמדו בראשו פוסקי הדור לקבוע גדרים ברורים בצניעות (כעדות הגר"י גנס). - עורר על נקודות חינוכיות פנימיות הנצרכות בעולם הישיבות. למשל שלא ליצור מגמה של ריבוי עוה"ז, (נתפרסמה בזמנו השיחה במיר ברכפלד). ובין השנים תשנ"ח – תשס"ח התמקדו בזה הרבה בין בני הישיבות. ועוד עניינים רבים בנוהגי הבחורים והאברכים, קביעת זמני הבחינות, טרמפים פלאפונים וכו' וכו' (ובאופן כללי ראה על כך בספר "כתבוני לדורות" מכתבים רבים מהגראי"ל על בעיות השעה, וחתם הגרי"ש. כפי שניכר לפי הסגנון)
והעולה על כולנה פתיחת רשתות כוללים, פתיחת ישיבות בצפון ובדרום, פתיחת מקומות תורה שיוכלו אברכים לגור שם. פרויקט 'משיבים' בישיבות. מלבד דאגה אישית לבחורים ואברכים לכל בעיותיהם במוסדות כמו שיכולים להעיד רבבות אלפי ישראל.
ולעומת זאת במשך כל השנים הללו ישבו בעלי ה"שיטה" החדשה הזו, והיה להם את כל השליטה במוסדות המפלגה והעיתון. ומה הם עשו בכל תקופה זו? איזה תוכן? איזה בנייה? לא בנו לא עוררו על איזה עניין של תוכן בין הישיבות ובני התורה. לא כלום. מפעלם מסתכם בלחזק את ידי כתבי ההלם והתדהמה להמשיך ולזעוק וליילל על כל דבר בלא תועלת.
מה עשה, למשל, הגרמ"י לפקוביץ'. סייע בהקמת עולם התורה פתח ישיבות. הקים רשת של כוללים. רומם את עולם התורה, עורר על בעיות חינוכיות והתייחסות חינוכית נכונה לתלמידים. עורר על בעיות שהיו בישיבות, שקיעות יתירה בעוה"ז רוח מודרנית וכדומה. חרד לכבוד גדולי ישראל ומחה על בזיונם בידי בני בליעל. אלו היו מפעלותיו. להקים לבנות ולתקן. כדרך כל גדו"י. כמובן מצאנו שעסקו גם בעניני עיתון מלחמה ופוליטיקה כשהיה צורך שעה. אבל שיטה כזו שבמשך שנים תפקידנו הוא רק להלחם בצעקות, "לא ראינו ולא שמענו מאבותינו ואבות אבותינו".
שמענו מאבותינו מעשה שהיה: במפקח בחיידר שהיו ידיו עמוסות עבודה בענייני פיקוח התלמידים. ויעמוד שם ה"שומר" ויזעק: ילדים לא לצאת מהחיידר. מי שיוצא הוא מושחת ופושע ממש. וכך יעשה יום יום הלוך יילך וזעוק. ויאמר לו המפקח: לאט לך, הלא תראה כי לשווא תזעק כל שעות היממה, ותחריש אזני התלמידים מלעסוק בתורה ובחכמה. כי לא ילמדו רק לזעוק אחריך... הלא מוטב אם תבוא לסייע. הנה בכיתה זו יש להחליף המחנך כי יתעלל בתלמידים ויברחו מפניו ויפלו בבורות ברשות הרבים.. ויש להסביר למחנכים לבל יהיו כמוהו.. והנה יש תלמידים הזקוקים לכיתה נפרדת טרם ינשורו. ..וכו'.. ויזעק ה"שומר" מה לך נטפל אלי והלא אני השומר ואתה אינך עושה מאומה. ההסכן הסכנת לזעוק כמוני. הזכור תזכור כאשר ניתקה העירייה את החשמל ויתחילו התלמידים לברוח, הלא אתה ירדת לנציג העירייה לשלם חוב הארנונה. ואני זעקתי ש-ו-דדים ג-זל-נים איני מ-כי-ר. למען החרישך בזעקותי למען ענותך. שלא תוכל לפתור העניין... והלוא אתה דיברת עם הילדים הבטלנים שבחצר. ומה לך כי תתרץ "תירוצים" שהייתה כוונתך לתקן. הלא עלי אין מספרים כן. האם דיברתי עם ילדים אלו? הרי רק זעקתי אל תצאו מדלתות החיידר. אל תצאו. ..הגם שמעתיך מבקר ח"ו את המחנכים. האמנם הסכנתי אף אני כזאת. הלא רק אומר כל היום החיידר היקר והנפלא שלנו... וירא האיש כי אין שומע לו כי קצה נפש העם בו. וישת אל הילדים פניו. ויאמר להם האמנם תרצו חיידר בו אסור לצעוק ש-וד-דים בשביל להחריש אחרים? האמנם תרצו שלא יהרגו היוצאים. אוי כמה כואב. עתה לכו ונכנו בלשון, ונכלה נקמתנו בו. ויענו כל הילדים יחדיו ויאמרו "המפקח פשרן". ויתנפלו ויכלו חמתם בו עד החרמה. וייצא ה"שומר" עם הילדים במחול ויאמרו "דידן ניצח".
- אחר כל זאת, האם זה פלא כי חכמי הדור מקוננים על כך ש"מטמטמים את הציבור" ?!
והנה אנשים רבים נפגעים באופן אישי מ"שיטת ההסברה". האמנם סבורים שכל אחד ואחד בציבור אידיוט גמור, עד שבאים אליו בצורה כזו, שבירושלים מדפיסים את מכתבו של ר' עזריאל משום "אתריה דמר" ובאותם רגעים בבני ברק היד השנייה מריצה מפלגה נגד אתריה דמר. פשוט חבורת ליצים וצבועים. וכבר לפני שנה וחצי כשפתחו ב"מערכה" להצלת הדור נתנו אח"כ כארבעה הסברים שונים, מה בדיוק רוצים.
"הכול התחיל לפני חודש"
פותחים בנאומים שעניינם להתחיל את ההיסטוריה מאתמול בחמש בצהריים, בזה"ל: "הכל התחיל כשרצו לשנות....". כאילו יש מי ששכח כי הכול התחיל היאך התנהגו 15 שנה קודם. וכן בזה"ל: "כל השתלשלות ההיסטוריה מהקיץ.." ולשכוח את ההשתלשלות מתחילת מערכת ההשמצה והחירופים שפתחו בה. ולכשתמצי לומר "הכול התחיל כששכחו את ההתחלה והתחילו מהאמצע"...
ולאחר שכל הארץ גועשת שנה וחצי איך תתכן עזות מצח כזו וסכלות כזו שלוקחים וויכוח בין גדולי ישראל שכולו רק בדרכי הפעולה איך להלחם בחילונים. ועושים מזה כאילו יש כאן דרך חדשה של דעות זרות ופשרנויות ומזרחי וקרירות ועמלק וכו'. כביכול כל מי שאינו פועל בפראות עפ"י הרפלקסים, אלא בתבונה ובמחשבה, הוא פושע. ומלמדים אפרוחים שלא נפקחו עיניהם לפעור את פיהם בדברי נבלה, ויום יום נוטף פיהם ריר של חוצפה וטמטום. שופכים בפשקויל יומי בראש כל חוצות את דמם של גדו"י שמוסרים נפשם על הציבור. ואחרי זה באים ומודיעים ש"מאד אכפת מכבודם" ושח"ו לא נגדם וכו' וכו'. ופתאום אחרי עשרים שנה נזכרו שיש שיטת הרב שך וצריך לבחור מישהו אחר. [למה, מה התחדש עכשיו? בגלל שלא הסתדר בדיוק עם העיתון וקבוצת האוהדים?] - האם מצפים שאדם בר דעת יקבל ברצינות את כל הערבוביא הזו?
אמנם אין להתפלא כלל על שיטת ההסברה, כאשר יסוד כל השיטה המהוללת הלזו מבוסס על בניין רב קומות שכל כולו שקר על גבי הזיה על גבי בדיה. האם ההסברה יכולה להיות בצורה אחרת, מבלי להחליף את הסיסמאות יום יום, ולהפיץ שקרים ועלילות וכו' וכו'.
ואילו רק היו מעוותים את שיטת הרב שך והסטייפלער דיינו. ואילו רק היו מסרסים את מסורת שאר גדולי הדורות דיינו. ואילו רק היו מטמטמים את הציבור בהשקפות שקר, דיינו. ואילו רק היו מפטמים את בחורי הישיבות ב"מסורות" הזויות דיינו. ואילו רק היו מחריבים את הסמכות הרבנית, ומשרתים את מטרות לפיד והחרדים החדשים דיינו.
על אחת כמה וכמה שמעוותים את שיטת הרב שך, ומסרסים את דרך גדולי הדורות, ומטמטמים, ומפטמים, ומחריבים, די. דיינו. די. דיינו.
די! די! די! דיינו!
ניתן להשיג במייל:
kanoai613@gmail.com
כמו"כ ניתן להשיג את החוברות:
מחשבה אחת מס' 1, הנהגת הדור (תשע''ג), דרכי ההנהגה – חוברת מורחבת בנושא.
הורד כקובץ.pdf
אנשי נוער הגבעות החרדי, פועלים מבלי לאות להתסיס את בחורי ישראל "לעמוד על המשמר" ו"להחכים" את רבני הקהילות ומנהיגי הציבור. כאשר ידם האחת אוחזת במלחמת "זכות הקיום" המפורסמת, וידם השנית נטויה להלעיט ולפטם את הצעירים בהבלי הבלים והזיות, כביכול יודעים הם שיטות הנהגה מיוחדות מגדולי הדור הקודם, ומשמרים כביכול איזו מורשת המצוצה מן האצבע, שכל קשר בינה ובין המציאות הידועה והמוכרת לכל אדם מבוגר בר דעת, אינו אלא מקרה בלבד. אילו היה זה פורים שפיל, הייתה זו הבדיחה הטובה בעיר, אך להוותנו ישנם כאלה הלוקחים מחזה זה ברצינות.
על כן בשעה קשה זו, כדאי להתבונן קמעא ולהזכיר קצת את הדברים הברורים והפשוטים.
• "כולם יודעים" כי:
"הרב שך פעל מול החילונים ב"קנאות", ולא ע"י נציגים שידונו ח"ו עם החילונים בשפתם שלהם, או להגיע לסיכומים קואליציוניים. ורק עכשיו רח"ל משנים מדרכו... ורק אנחנו מחרפים את נפשנו ואת גדולי ישראל, כדי להמשיך דרך הרב שך".
המציאות: דרך הרב שך ודגל התורה מתחילתה הייתה: חלוקה ברורה בין רוח ביהמ"ד הפנימית. לבין צורת השיח עם הפוקרים בשפתם שלהם. לצורך העניין.
לדוגמא, ציטוט מעיתון "החומה" שבט תשמ"ט:
"דרכים חדשים מלמדים ה"בני תורה" לציבורי החרדים המקובלים במסורת הדורות וכה מפרסם ה"יתד" (ב' כסליו תשמ"ט) ראשי תנועת דגל התורה הרב רביץ והרב גפני קיימו ביום ד' סידרת פגישות עם ראשי מפלגת שינוי, ר"ץ ומפ"ם המטרה להקהות את השנאה והקיטוב החמור בין הציבור הדתי והחילוני... הרב גפני ציין כי תנועת דגל התורה יזמה את סידרת הפגישות כדי להוכיח שאפשר גם לשבת עם אנשים שדעותיהם ורעיונותיהם רחוקים מדרך התורה, זאת במטרה להפסיק את השנאה הקיימת מזה שנים לציבור הדתי... ראש רשימת תנועת דגל התורה הרב רביץ אף רואיין בכלי התקשורת בהם חזר והדגיש כי תנועתו מתכוננת להכניס סגנון חדש בצבוריות החרדית, ובס"ד הדבר יתרום רבות לאווירה חיובית בין כל חלקי הצבור... אמנם הכתוב אומר משנאיך ה' אשנא וגו'.
"החומה" אדר א' תשמ"ט:
"בסיור היכרות עם עולם התורה שערכו הרב רביץ וחה"כ דדי צוקר מר"ץ, אמר האחרון "דגל התורה מייצגת מודל חדש ויפה של היהדות החרדית", ...לעיתונאים שליוו אמר צוקר. "יש חידוש בגישה שמציגה דגל התורה, זוהי יהדות סובלנית והשקפת עולמה המדינית מתונה וזהירה... (יתד ה' שבט תשמ"ט).
דגל התורה הציגה שינוי מדרך חה"כ של אגודה שפעלו בכוחנות וצעקנות, לדרך עניינית. וכמובן שמבחינתנו אין צורך להתייחס כלל לדברים ולא לראות בהם הצגת העמדה החרדית האמיתית או "לגיטימציה" לרוחות שונות וכדומה. אלא בדיוק כפי שמתייחסים להקדמות הספרים על מעלת הקיסר החסיד יר"ה...
ואולי כעת "ילמדונו רבותינו" כי גם על הרב שך "עבדו" והוא לא ידע בכלל מה עושים החכי"ם ומה אומרים, והיאך מוצגת דגל התורה? [ויש לציין כי הדברים הובאו בזמנו גם ב'יתד' שהיום מסבירים לנו הצעירים כי הוא בעצם נוסד "כידוע" כאח תאום לשיטת 'העדה'...]
מנצלים את בורות הנערים ויוצאים בזעקות מרות על דברים שהיו כבר עשרות שנים [ולצורך העניין לוקחים את תפקידו הקבוע והחשוב של ה'החומה']. וכולם "הלומים ומזועזעים" מהשינויים והחידושים הנוראים. המסיתים יודעים וזוכרים את האמת. אבל מוכרחים הם לחזק את ה"קיום" הנצרך להם, ע"י שילוב של הפצת שקרים וסילופים יחד עם תמימות וסכלות.
• כולם "יודעים" כי :
"אנחנו ממשיכים את דרך גדולי הדורות הקודמים שהייתה בדרך החרמה ו'איני מכיר' כנ"ל.
• המציאות:
להלן מכתב שכתב החזו"א לראש הממשלה הראשון בעניין גיוס בנות (כפי שמצולם בספר "במחיצתם". וכפי שמספר שם הרב לורנץ כי החזו"א נועץ בו היאך אפשר לשפיע על רה"מ. ואמר לו שבמכתב מושפע יותר מבע"פ):
"כבוד רה"מ נ"י, אחדשה"ט
אתכבד לבקש כדלהלן
קרוב לי להאמין כי רה"מ החדור במידה הנבחרת של חופש המצפון ליבו נוקפו בהוצאת חובה של גיוס.. פן יפגע במצפון של רבים או של יחיד.
זאת ירהיבני להביע צערי הגדול בפניו מפחד גזירה זו ולבקש מרה"מ לוותר על זה.
עד עכשיו לא יכולתי לבקש זאת בעוד שהוויתור היה נראה כנתון תחת סיבות מכריחות, אבל עכשיו שכבר עלה ביד רה"מ להגות מן המסילה את כל המכשולים, הוויתור יופיע בתור יליד עדינות מזוקקת של רה"מ להכיר צערן של הדתיים ומצפונם. זאת עכשיו כבוד רה"מ, תפארתו, ותפארת לו מן האדם.
אני מאחל כי מפי השלו' – עם הדתיים – כולם יברכון.
בכבוד הראוי אי"ש יום א' י"ט כסלו תשי"ג.
וכמובן שאנשי ה"השקפה" דהיום היו תובעים ומכריחים לכתוב כך:
"מר.. היזהר והישמר. אנו עומדים כנגדך בדרישה ותביעה נחרצת במלוא הכח והעוצמה: סלק ידיך המסואבות מעולם התורה. איננו מפחדים ממך! אתה הוא זה שצריך לירוא ולפחד. במידה ולא תיכנע ותתכופף בפנינו אנו נראה לך את נחת זרוענו ונרעיש מסוף העולם ועד סופו. "דידן נצח!" - בבוז הראוי לעוקרי תורה – מקום החותם.
וכמובן שהחזו"א לא חינך שאותו רשע "מוותר" ב"עדינות מזוקקת" ו"חדור במידות נבחרות" ושאנו חותרים שיעשה "שלום עם הדתיים". אלא כפי שחונכנו ומתחנכים שהוא לסטים ושודד שקורא לעצמו שלטון. ו"אין שלום לרשעים אמר ה'", אלא שכך מצילים מפי ארי. וכך נהגו כל הדורות. ואם היו באותו זמן סכלים כגון אלו שהולכים ומפרסמים זאת כעמדת החזו"א, היו יכולים לגרום בלבול רב בציבור.
וכיום אילו היה הולך אדם ומשנה את תאריך המכתב מתשי"ג לתשע"ג, ומראהו ל"טובי הלוחמים" כ"מכתב מבני ברק בעניין הגיוס". היו ששים ע"ז כמוצאי שלל רב. כי עפ"י ה"השקפה המסורה להם כביכול מהחזו"א והגרי"ז" ראוי לצאת על מכתב כזה בזעקות וחרפות והפגנות רחוב ולזעזע אמות הסיפים, ולשתף פעולה עם בני הבלייעל הסיקריקים מירושלים, ולשפוך את דמו ככל האפשר, ועי"ז ניתן לתחזק את הפשקויל היומי ומנוייו למשך שנה שלמה.
וכעת באים ומטמטמים את הציבור שכביכול מה שאומרים לרודפינו החילוניים זה "לגיטימציה" וכביכול שהבחור אמור ללמוד את עמדתנו וערכינו, לא מתוך כל החינוך שגדל בו ע"י ראשי הישיבות והמשגיחים ואווירת ביהמ"ד, אלא ממה שמדברים בכנסת עם החילוניים. והלא מלבד שיבוש החינוך יש בצורה כזו גם סתימת פיות מוחלטת לכל החכי"ם שלא יוכלו לפעול אף לא דבר אחד להצלת הציבור כפי שעשו כל השנים. עד שכל המערכת תקרוס. - האם כשריו"ח בן זכאי אמר "תן לי יבנה וחכמיה" ושתק לאספסיאנוס על ירושלים, זה היה "לגיטימציה" שיש לו הזכות להחריב את ביהמ"ק. הרי זו הייתה טענת הסיקריקים "שומרי החומות" שלכן מנעו מריוב"ז לדבר עם הרומאים, ושרפו את מחסני התקציבים כדי שכולם ימותו. והרי זה היה גם נושא רוחני שהרומאים בתקופת השלום דאז גם נכנסו לביהמ"ק כרצונם, ומינו כהנים גדולים וכו'. וריב"ז ר"ל רצה להתפשר.
ולא עוד אלא שדורשים גז"ש "לגיטימציה" "לגיטימציה". "למה לא נותנים לנו לגיטימציה"? וכי אם נוהגים עם החילוניים בצורה עניינית לצורך תועלת. ממילא צריך גם להסכים לכל הזיה של לבלר שרוצה לנהל את הציבור לדורי דורות עפ"י 'נוסחת מסורת' משובשת שבדה ממוחו הקודח. עד שיחזור לשלוט ולהתל בציבור. אם אין דעת, הבדלה מנין?!
ובדרך הנבונה נוהגים חכמי דורנו ע"י נציגיהם הלא הם החזו"א והרב שך וכל רבותנו. וכפי שהסבירו בתקופה האחרונה. הקורא הנבון ישים לב להבדלים בין דרכי הפעולה שמתווה כאן הגראי"ל:
מכתב הגראי"ל על גזירת השחיטה באירופה. א' אייר תשע"ג
לכב' ראשי ועידת רבני אירופה
.. בהיות שעצם ההתקרבות לגויים היא רעה חולה מאד שהרי לומדים ממעשיהם.. ע"כ צריך מאד לראות ולחזק בעניינים אלו במיוחד, שכאשר מתקרבים (לגויים) הקב"ה מבדילם, ע"י שנאת העמים. וע"כ יש לחזק מאד להבדיל בין ישראל לעמים. ואליכם הרבנים.. איך להגיב על כל אותם מקרים. עליכם לנהוג כהנהגתו של יעקב אבינו שכאשר נפגש עם לבן אחר שרדף אחריו ורצה ליטול ממנו הכל, הלא היה עליו לכאורה לענות לו בתקיפות ולזעוק עליו למה רוצה לגזול ממנו הכל. ומה ענה לו יעקב? מה פשעי ומה חטאתי, בלשון רכה. והלא לבן ביקש לעקור את הכל ולקחת מיעקב אבינו הכל ולעקור את היסוד של כלל ישראל. ובכל זאת לא ענה לו בתקיפות אלא בלשון רכה. ע"כ כאשר מזדמן מצב כזה יש להשתדל ולהסביר בלשון רכה, ולא להתגרות בם, וכך לפעול עד כמה שידינו משגת... ע"כ על העוסקים בזה לדבר בדברי הסבר על לב ראשי המדינות שיניחונו לנפשנו להמשיך המסורה לנו ממשה רבינו ע"ה בלי שום סטייה ולו הקלה ביותר, ומבלי להתגרות באומות, אבל על עצם השחיטה יש ללחום ע"ז שח"ו לא ישנו אפילו בקוצו של יו"ד מהמסורת המסורה בידינו מאז שקבלנו התורה מסיני"
• כולם "יודעים" כי :
"דרך כל גדולי הדורות להיאבק ו"לגדור גדר" ו"לעמוד בפרץ" ע"י הקמת זעקות ציבוריות, ושלהוב המונים בנאומים".
להלן המציאות:
הסכמת מרן הג"ר חיים עוזר זצ"ל לספר "זכרון יעקב" (לר"י לפשיץ יד ימינו של מרן ר' יצחק אלחנן)
העלה בזכרונותיו כל הפעולות והמעשים אשר נעשו ע"י גדולי ישראל במשך תקופה של שישים שנה.. ועל ידו יצאו מזוקקים ונראים דמות דיוקנם.. אמנם כל מעשיהם היו בחשאי ובהסתר בענוות צדק.. עושים דברים לשם פעלם.. מה נכבד לנו היום בהגלות נגלות לפנינו קברניטי האומה בכל מפעלותיהם לטובת עמם ותורתם. וכמה פעמים עלתה להם לקדם פני הרעה. בתורתם וצדקתם וחכמתם עלתה להם לגדור גדר ולעמוד בפרץ נגד ההשכלה המזויפה.. הם הגינו על מבצר היהדות מהמהרסים והמחריבים מבית ומחוץ אויבי עמנו ותורתו.. ועל ידם עלתה לנו להציל שארית פליטת בית ישראל, יסודי התורה החדרים והת"ת והישיבות"
ובהסכמת ה"דבר אברהם":
"כי ממנו יראו ויוכחו מה רבה היתה פעולת גדולי החרדים בכלל וגדולי הרבנים הגאונים בפרט, לטובת בית ישראל בעבודתם המתמדת, עבודה צנועה וענותנית, לא קולנית ורעשנית, לא מכרזת לפניה ולא מתריעה לאחריה, אבל עבודה תמה ופוריה, עבודה נאמנה ומקורית לבבית".
ראה עוד שם שאר המסכימים המדגישים חשיבות הדבר לפעול בתבונה ובשקט.
וכך מעיד שם המחבר ר"י לפשיץ גדול העסקנים החרדיים, בתקופת המאבקים:
"אמנם גם הלום הראני הניסיון, כי אין הצלחה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין, והדברים הנעשים בפרסום ובקולי קולות, עפ"י רוב הפסדם מרובה משכרם. רוב הנאספים אחרי ששבו מהאסיפה, למרות כל ההבטחות... ובכלל האספה הזאת עשתה רושם על מתנגדינו, הדאקטורים רגזו לקול השמועה שהתאחדו החרדים.."
הציבור תפקידו להתפלל. והעסקנים תפקידם לפעול מאחורי הקלעים בתבונה ובדעת.
ולדוגמא מזמננו:
כאשר עלה נושא של מאבק בשלטונות בנושא רישום ביוחסין, התאספו דיינים ורבנים, והציע הגראי"ל שיעמוד בראש, הגר"ח קרזווירט מאנטוורפן. שלא מופעל עליו לחץ מהשלטונות. ואכן ניכר אח"כ כי היה הכרחי להצלחת המערכה (ספר "השקדן"). – והנה בדרך ה"מסורת" עושים רעש גדול והתקהלויות "לא נוותר" וכו'. אמנם בסוף בשטח כל רב נכנע ללחצים. וכשלוקחים בחשבון את הגורם האנושי והמצב בשטח, פועלים בהתאם. ופעולה אחת בהצנע לכת ובתבונה מועילה מאלף קולות ורעשים.
הגר"ש ואזנר: "הנני לחזק את ידידי הגדול... ולפעול מול שלטונות הצבא בדרכי שכל.." (באסיפה בבית הגראי"ל).
• כולם "יודעים" כי:
עפ"י "מסורת" גדולי הדורות, כאשר הפטור מהגיוס אינו חוקי חייבים להגיד "איני מכיר" עד שיהיה חוקי. ואל"כ מכירים בזה. ובפרט שיש חשש שייפלו וישתכנעו בחורים מתחזקים וכדו'. ומי שלא עושה כן הוא בדרך ה"פשרנות" ו"אשר קרך".
להלן המציאות: בימי החזו"א הגרי"ז הסטייפלער והרב שך (עד תשל"ז) פטור הבנות לא היה חוקי. וכולן הגיעו לוועדה מטעם השלטון. ומעשים שבכל יום שהיו בנות נופלות, וטופלו באופן פרטי ע"י העסקנים.
"הרב לורנץ: ("במחיצתם" ח"א): "ע"י ההסכם הקואליציוני בתשל"ז התפטרנו מהגזירות הקשות כמו "ועדת הפטור לשחרור הבנות" שהיתה מכונה "ועדת העינויים לשחרור הבנות" בועדות הללו ישב רוב חילוני שהתנגד לשחרור הבנות מגיוס ועשה הכל כדי לגייס הבנות ולא לשחררן". (במחיצתם ח"ב): "שאלתי.. איך עסקן יכול ללמוד כאשר כל יום מגיע קריאה לסייע לבת שנפלה ב"ועדת העינויים"...
לגבי גיוס בנות שהורו יהרג ואל יעבור, אף לא אחד מגדולי הדורות לא חשב על העצה הפשוטה להגיד "איני מכיר" כשלא חוקי, ולפתור את כל הבעייה. אלא פעלו בפרטות ע"י העסקנים. ובסופו של דבר פתר הרב שך ע"י ה"פשרנות" וה"פרצה" של ההסכם הקואליציוני.
• כולם "יודעים" כי: "אנחנו מציגים עמדה ברורה ונחרצת בנושא הגיוס"
העמדה הברורה היא: לא מתייצבים ו"איני מכיר" עד שיחזור המצב שהיה הקיים עד היום ללא כל שינוי! כתבה אופיינית ב'הפלס': "זעם ותדהמה שחברי הכנסת אמרו שרק מי שלומד לא יתגייס". - ומה היה המצב הקיים עד היום? שכל בחור כפוף לצבא וצריך כל כמה חודשים להביא אישור מעודכן ש"תורתו אומנותו" ולומד יום שלם ולכן מקבל "דיחוי" זמני. לא פטור, דיחוי כל שעה שלומד. וכך הוא מכריז בהתייצבותו. - יש אדם עלי אדמות שמבין מה בדיוק רוצים?! שישים שנה מדברים עם השלטונות על דיחוי ל"תורתו אומנותו". אם חושבים שעכשיו הזמן לבוא בדרישות חדשות, בפטור גורף לכל אדם חרדי. אדרבה! שיעמידו את הדברים על השולחן. מהיום לא מעוניינים במצב הקיים. לא חוק טל. ולא בן גוריון. ולא (להבדיל) החזו"א, ולא הרב שך, ולא כלום. משהו חדש מתחיל. פטור טוטאלי. אבל זה כמובן לא נשמע טוב. לשנות ממה שהיה מזמן החזו"א והרב שך וכולם, צריך כתפיים רחבות. זה לא דבר שפשוט וברור לכל בחור וילד. [ובכלל הרי "לא השתנה שום דבר מאז הרב שך"]. לכן אומרים "המצב הקיים ללא כל שינוי" זה מצויין ואפקטיבי. ללא שינוי! ומצד שני כשהחכי"ם אומרים "המצב הקיים תורתו אומנותו ללא שינוי", זעם ותדהמה! גם זה מצויין ואפקטיבי. ומה הקשר בין מילה למילה? מה רוצים מעם ישראל? אין צורך לחשוב ע"ז, בלא"ה אף אחד לא שואל. כל הבחורים ה"עומדים על המשמר" כבר לא נמצאים בשטח. רצו מייד להילחם כשהמדבקות בידם וחרב פיפיות בגרונם. המטרה הושגה. ועוד מטרה הושגה: שיש עמדה ברורה וחדה! והשקפה תורנית!
• כולם "יודעים" כי : "הפתרון הוא יהרג ואל יעבור!"
אם מורים בבירור שכל חרדי שהולך לצבא יהרג ואל יעבור, הרי ודאי שא"א להניח לשלטונות לכפות כל מי שאין תורתו אומנותו כמו שהיה עד היום. שהרי זה צחוק מהעניין. וצריך לבוא בדרישה חדשה ואחרת שכל החרדים פטורים. וכמו שבבנות לא אמרו רק מי שלומדת בסמינר שתגיש דיחוי. וזה לא עושים כנ"ל. - אלא מאי הכוונה כנראה שלמי שלומד זה יהרג ואל יעבור, אולי כסיסמא זה טוב, אבל כדבר רציני בלימוד הסוגיא ודאי אף אחד לא היה מקבל דבר כזה. אם הוא יפסיק ללמוד בישיבה הוא ייפטר מלההירג?! וא"א להוציא הוראה כזו בצורה רצינית. כי אם כך יוכרחו לשנות הדרישה כנ"ל.
וכשנשאל אחד מן הלוחמים כיום, שהרי גם "תורתו אומנותו" זה בעצם "פשרה". אמר: חלילה. זה רק "תפסת מרובה לא תפסת". ומה נקרא "פשרה" ומה נקרא "תפסת מרובה", זה כנראה סוד שיודע אותו רק העורך הראשי עפ"י מפתחות ההשקפה שנמסרו בידיו מדור לדור מעזרא הסופר. - וכמובן שאם מישהו היה מסביר לציבור שתורתו אומנותו זה פשרה ושזה לגיטימציה, היה מצליח ליצור בלבול גדול. כשם שהפלס מצליח בזה יום יום ב"ה...
הרב שך אמר יהרג ואל יעבור
אם יהרג ואל יעבור א"כ איך השאיר את החוק "תורתו אומנותו". שכופים כל מי שעובד. האם הרב שך הניח לשלטון לכפות יהודים על יהרג ואל יעבור? כך הוא עמד בפרץ?! - הרב שך אמר זאת בשנת תשנ"ח, שלש שנים לאחר שלא יצא לשום הופעה ציבורית. האם אז הוא החליט להפוך את הקערה על פיה ולשנות את החוק אחרי חמישים שנה?
ובכלל, ילדי היקר, ישנם כאלו שהעלימו ממך במכוון את דברי הגרי"ש איך הוא פירש את דברי הרב שך באותו זמן. להלן מכתב גדולי ישראל משנת תשנ"ח, כפי שהופיע ביתד נאמן:
"בדבר המזימה לעקירת תורה מישראל ע"י גיוס בחורי הישיבות, ובעקבות בקשתו של זקן ראשי הישיבות מרן שליט"א להצטרף לקול זעקתו ומחאתו – בודאי שלימוד התורה של בני הישבות שתורתם אומנותם הוא מעומדי התורה והדת וכו'" עה"ח יוסף שלום אלישיב. אהרן יהודה ליב שטינמן".
• כולם "יודעים" כי: "ועדת טל וה"פשרות" גרמו את כל הצרות".
העובדות הן כמובן הפוכות. שמספר הדיחויים גדל משנה לשנה (הרבה בזכות ש"ס באותו זמן). והתחילו לדבר ולדוש בזה כל הזמן. ואז בשנת תשנ"ח אמר הרב שך למסור את הנפש. ואח"כ בשנת תשנ"ט הייתה הפגנת חצי מליון נגד הבג"ץ שמתערב ופוגע בחרדים. ועפ"י ה"שיטה" זה כמובן שני הגורמים שמוחקים מייד את הבעיה. אולם מה לעשות שהבג"ץ בחוצפתו לא קרא את מאמרי המערכת, ואחרי ההפגנה ואחרי הכל, הלך וביטל את החוק של בן גוריון. ובקיץ היה קמפיין של אהוד ברק לראשות הממשלה שכל כולו היה מוקדש לגיוס החרדים. והיה פחד עצום מבחירתו. כי לא דובר בראש מפלגה אלא בראש ממשלה. ואכן הוא נבחר.
והמצב היה בדיוק כמו עכשיו שהבג"ץ ביטל את החוק, והקימו וועדה. ובאופן טבעי היו עושים כפי שהציעו כעת בוועדת פלסנר. וכמובן כל קשיים שמערימים על עולם התורה, גורם לבסוף ליחידים לבחור בדרך היציאה [שבתחילה צועקים. אולם כמה שנים אפשר לצעוק על אותו דבר. ובסוף הגורמים פועלים בשטח]. אלא ש"מרחו" אותם בחוק טל שכאילו יהיה שינוי. ובאמת עכשיו זה מה שאמרו שלא הוכיח את עצמו כלל וכלל. אמנם בינתיים ישב עולם התורה שקט ושאנן 12 שנה והתפתח והתרחב והתחזק. שעכשיו גם כשיש קשיים והטרדות וכו' יכולים יותר להחזיק מעמד. ובאותו זמן אנשי ה"השקפה" שלחו מכתבים שח"ו אסור להיכנס לועדה ולא להשתתף. וממילא יועיל כשיראו שלא נשתתף. והנה עכשיו לא השתתפו לא בפלסנר ולא בפרי. והוכח כי זה כמובן לא עזר כלום. והלכו לחתום את כל הגזירות בעצמם.
ורק משמיעת סוג ה"הוכחות" וה"דימוי מלתא" של הבחורים ה"עומדים על המשמר" ניתן לראות את עומק הבנתם בסוגיא, ואת התאמתם לתפקיד הנהנגת הדור שהוטל עליהם. וכגון 'טענת המחץ' מההפגנה בעימנואל. לוקחים נושא כמו הגיוס שכל החילונים "מחוממים" עליו ודשים בו כבר עשרים שנה. וכבר נבחר ראש ממשלה רק על הנושא הזה. ועלו מפלגות על זה. וכעת המפלגה שלהם במקום לתת להם דירות והצרכים החברתיים הבסיסיים מרצים אותם בזה. ועוד שזה דבר שאינם מסוגלים להבינו לפי הראש שלהם. והבעיה העיקרית היא שיטרידו ויציקו בצורה שיגרום להרבה אנשים לצאת. - ועל זה מביאים "הוכחה" מדבר שלא עניין אף אחד חוץ מאיזה שוטה משועמם. וגם הוא, עדיין מצהיר שרוצה להמשיך בפעילות. וכנראה עוד כמה זמן ימשיך. אולי בצורה יותר חכמה. ומה בדיוק "הצליח" שם? הרי עד היום אותו בי"ס לא מתוקצב. וכמובן בי"ס אחד זה לא בעייה. אולם אם היה כך לכל החינה"ע היו אלפים מרחבי הארץ נהיים חילוניים. ועוד מליון קלקלות ונזקים. – ועכ"פ כך עובדת ה"שיטה" וכך עומדים על המשמר.
• כולם "יודעים" כי : "מרן הגרי"ש לחם בכל כוחו. ואנחנו ממשיכים לאורו"
מה עשה הגרי"ש ב"פרצת" חוק טל? שתק! א"כ מי שהולך לאורו באמת צריך לשתוק. ולא לרמות את עצמו ואת האחרים. וכל הסיבה שלא יצאו במלחמות באותה שעה הייתה נוכחותו של הגרי"ש. וכעת מנצלים את הסתלקותו לעשות את מה שמנע בחייו. ועוד עושים זאת "לאורו"?! הגרי"ש היה יכול במילה אחת לשלוח להגראי"ל שיש יהודי שיש לו מסורת מהרב שך ונא לשתף אותו בהנהגה ובהכרעות בעניין הגיוס. ואם הוא לא חשב שזה חשוב, למה צריך עכשיו להפוך את העולם בשביל זה?
• כולם יודעים כי :
"עיקר ההצלה מהרוחות הזרות בכל הדורות, היה ע"י שלא שינו כלום".
להלן המציאות: עיקר ההצלה המשמעותית הידועה לנו מתקופת ההשכלה, הייתה: בית יעקב. שכאשר הרב צ'רנסקי פתח את הסמינר הראשון בארץ איימו עליו הקנאים בחרפות וגידופים איך משנים שלומדים אנגלית וגיאוגרפיה וכל מקצועות חול. והלך להגרא"ז ו"הקל" בזה. (א. רוטנברג. דפים של אתמול) ו"קולא" זו היא שאפשרה את הקמת עולם התורה בא"י באופן שיוכלו האברכים ללמוד. ואילו היו הולכים בשיטה שבדו עכשיו וגם ממנים את הבחורים "לשמור" על זה בכח ש"יחמירו", ולמנוע ממנהלי הסמינר לפעול עפי הגרא"ז, לא היה נשאר משונאיהם של ישראל שריד ופליט.
[ואמנם אנשי ירושלים לא היו צריכים לזה לפי סגנון הציבור שלהם. אבל אצלנו מבלעדי זה לא היה קם עולם התורה. ומי שאין בו דעת להבדיל שהציבור הוא אחר, ורוצה לפתור את הבעיות שלנו בדרך שלהם הוא מחריב את עולם התורה].
וכך היום עומדים וזועקים איך יכול להיות שהתירו השתלמות למורות מסוג תואר זה ולא מסוג זה שסבר הגרי"ש. והרי אימותנו בוורשא למדו רקB.A ולא תואר אחר. וסבתותינו בגרודנא למדו רק מולדת וגיאוגרפיה מדור דור.
ובאמת לשיטתם חבל על כל הדיבורים מי הגדול. הרי אין שום שיקול או ספק או הכרעה או משהו שמשתנה. ועל מה להילחם. ואיך להילחם. והעצה היעוצה להעמיד "תוכנת השקפה" ויזינו בה את הנתונים מתשמ"ט. ויגישו לה את השאלה. למשל ללמוד עיצוב פנים. אם היה בזמן הרב שך: אור ירוק. ואם לא, תוציא באופן אוטומאטי "מכתב" ומהצד השני "פשקויל" ומהצד השלישי את הכתבה "זעזוע ושאט נפש והלם רבתי בציבור מ...." ותוכנה זו תנהיג אותנו עד ביאת גואל, בדרך של כל גדולי הדורות עד יהושע בן נון. ימים על ימי מלכה תוסיף שנותיה כמו דור ודור.
• כולם יודעים כי :
"המסורת המקובלת" היא שבכל חשש רוחני יש לפעול מייד בהפרדת קהילות.
המציאות: מכתב ר' אלחנן להגרא"ז (נדפס בחזו"א שו"ת וגנזים):
בעניין ההתבדלות האריך אדוני (-הגרא"ז) ושאל, למה לא נשתדל גם בפולין להתבדל לשתי קהילות נפרדות. וקצרה דעתי מהבין דמיון זה להמצב באה"ק. כי בא"י אין השאלה אם להתבדל כי ההתבדלות שם היא עובדא קיימת מכבר שישנן שתי קהילות מיוחדות, ואין השאלה אם להתבדל אלא למי להתחבר. והיא שאלה אחרת מהמצב בפולין שצריכים לעשות מעשה להתבדל אשר להכריע בשאלה חמורה שבחמורות כזו צריך לרוה"ק לראות את הנולד גם בדורות הבאים, ומי יוכל ליקח על עצמו אחריות נוראה כזו להכריע בזה ובפרט בדור יתום כדורנו..
האם צריך עוד דוגמאות עד כמה מעוותים ומטשטשים? - ר' אלחנן רואה כאן "שאלה חמורה שבחמורות" שאין מי שיוכל להכריע ב"דור יתום כדורנו". החפץ חיים והגרח"ע ור' ברוך בער וכו' וכו' לא יכולים להכריע בשאלה זו. אבל ב"שיטת השומרים", לא שישנה הכרעה אחרת, אלא שזו אפילו לא שאלה שמופנית אל המו"ץ השכונתי! אין כאן שאלה בכלל! זה פחות מ"הלכות נפילת אפיים". רק להתקיף. להעיף. לזרוק מביהכ"נ וחסל. שהרי בכל כגון דא העיתון בעצמו מכריע בזה עפ"י "השיטה" המסורה בידו, מבלי להביא איזה הכרעה מרבותיו או ממישהו שסומך עליו. וזוהי ה"מחלוקת" בין ר' אלחנן לבין העיתונאי. האם להכרעה כזו צריך רוה"ק, או וותק בכתיבת מאמרי מערכת. - ואחרי כל זאת עוד מתיימרים ללמד השקפה לאחרים. וכך מחנכים את הצעירים, שאין מקום למחשבה ולהכרעה ולשיקול. אלא העיקר שיהיה "לחומרא", כביכול. ומי קובע מהו החומרא ומהו ה"חמורה שבחמורות"? הבחורים בעצמם!. הם הפקחים. הם המבינים. והזקנים אינם מבינים כלום. ומי שזועק על הפקרות כזו ב"חמורה שבחמורות" צריך להתבייש כי אינו מתאים ל'מודע' של ה'קנאות' החדשה.
• כל אנשי הההשקפה אשר בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר "יודעים" כי :
"עפ"י הקוד שמסר הרב שך ניתן להנהיג את העולם לדורי דורות. ויסודו: לא לשנות כלום".
המציאות:
מרן הגאון רבי אלעזר מנחם זצ"ל המוכר והידוע לנו, מעולם לא גרס שהפתרון לכל דבר הוא "לא לשנות". אם אנו מדברים על אותו אדם, זהו שקר והזיה.
מרן זצ"ל עצמו כל ימיו שינה וחידש דברים רבים ועצומים!
מרן זצ"ל חידש שמיסד את בני התורה סביב המפלגה, בניגוד למה שהיה קודם רק בביהמ"ד. וזה דבר שמובן שיש בו גם סיכונים גדולים. שקודם לכן מפלגת ג' הייתה משמימה, וכל מה שהתנהל בכנסת לא העסיק את בני התורה. ואח"כ נהייתה הרגשה שזה חלק מאיתנו. ולמשל כשהצביעו למר נתניהו בפעם הראשונה בתשנ"ו היה סחף עצום של אהדה אליו. כי הרגישו שהוא "איתנו" ו"משלנו" ובחורי ישיבות היו מחקים את דיבורו. ומתבטאים "ביבי ביבי" והיו שרים מסביבו "לבנימין אמר" והיה מצב נורא שכל אנשי החינוך בישיבות זעקו על הדבר. [ובהשגחת ה' קבלו ממנו אח"כ את המכה בקצבאות. וזה פתר את הבעיה]. וכל זה מתוך הקשר החדש למפלגה.
וכמו"כ חידש. שבזמן החזו"א והגרי"ז עסקו רק בחוקים דתיים. והרב שך חידש צד נוסף ש"אנחנו אזרחים וגם לנו יש זכויות והם עושים לנו הרבה עוולות" (ציטוט מירחי כלה תשמ"ט). והיה בזה סיכון חדש שמרגישים כאזרחים. ודבר שמחייב להציב גבולות בהמשך. [ואכן גדו"י שאחריו הציבו הגבולות שלא יתרחב מעבר למקומו. כגון לפני כמה שנים שרצו לעשות כל החרדים 'בלוק' לצורך הקצבאות. והגראי"ל מנע, ואמר שצורה כזו רק על רוחניות ולא על כסף].
והחזו"א והגרי"ז גדרו ואסרו להיכנס לקואליציה. והרב שך חידש שנכנסו לקואליציה עם הימין. וזה היה שינוי בעיקר המושג. שהיה מקובל שעצם העובדה שאינם מכירים בשלטון התורה אלא בחוק זוהי הבעיה. ואין לנו שיתוף איתם. ועי"ז נוצרה הרגשה חדשה שרק משום שהשמאל פועל בחוקים מסוימים, וכיו"ב. ולא בעצם מצב כפירת הציונות. [ונתן מקום לטעות ע"י חילוק השמאל והימין. שאילו היו נכנסים בכל מצב, היה מתפרש שרוצים להציל מהם ואינו הסכמה כלל. וכמו שהבחירות רק להצלה. אבל אחרי שלשמאל לא, ממילא ההשתתפות בקואליציה מסמלת הסכמה. וניתן לטעות בזה כהכשר ולגיטמציה לימין].
ואח"כ התיר הרב שך סגני שרים. שהיה דבר חדש של השתתפות ממש, מבלי קשר למה שהיה בזמן החזו"א והגרי"ז. וה'קנאים' זעקו מרה שאיך אפשר להשתתף כך במשרדים ממשלתיים שממנים כנסיות ומסגדים ומי התיר דבר זה וכו'.
וכמו"כ החזו"א והגרי"ז נלחמו רק באנשים פסולים. ובזמן הרב שך נלחמו אישית גם בגדולים כשרים למהדרין, כאשר היה בכך הכרח. וכגון בהגר"ש ואזנר. ובהגרי"מ פינשטיין ובגר"ד לנדו והגר"ד פוברסקי ועוד רבים. וזה דבר שלא היה כל הדורות. והתחדש לצורך צורת ההנהגה החדשה. (וישנם רפי שכל החושבים שחידוש זהו רק לשנות מנגינה בקינות, אבל הנהגות שלא היו כל הדורות אין לזה משמעות כלל).
וכמו"כ הרב שך הוציא בחורי הישיבות לבחירות (וכמובן לא הסתכם ביום אחד אלא במעורבות בכל העניין. ובשיחות בישיבה וכו'). ובניגוד למה שהיה מקובל עד אז שהישיבות והפוליטיקה הם שני עניינים חלוקים מיסודם.
וכל השינויים והדברים החדשים האלו שקל והכריע מרן זצ"ל מדעתו הרחבה להעדיף התועלת על הסיכונים. ועל כל אחד מהם בלבד היה אפשר להוציא שני עיתונים קדושים וטהורים שיזעקו על החידוש והפרצה האיומה.
• כולם "יודעים" כי: כולנו ממשיכים את "שיטת גדולי ישראל בכל הדורות". שהרב שך הנהיג על פיהם.
להלן המציאות: זוהי הזיה תינוקית. אין שיטה אחידה, כל אחד היה בשיטה ודרך אחרת, בין החזו"א לגרי"ז היו הבדלים מהותיים. הגרי"ז סבר שאסור להיפגש עם בן גוריון. ואומרים שחלק על החזו"א בהתעסקותו עם פא"י [שהחזו"א רצה שיהיו מחוייבים לו]. וכן אומרים שהתבטא בחריפות רבה ע"ד הנהגת החזו"א לחשב סיבות ש"כל הסיבה שמורידין ולא מעלים היא כך, ולכן כשהסיבה מתהפכת משתנה" [כמובן לכל מי שמכיר את ההבדל המהותי בין ספר חזו"א למרן רי"ז הלוי]. – בפטרבורג בשנת תר"ע הייתה אסיפת רבנים לגבי הכנסת שפת הרוסית, ושני גדולי הדורות הר' דוד קרלינר והאור שמח טענו בתוקף רב להתיר, והתווכח האו"ש ע"ז עם הח"ח והגר"ח.
וכן האור שמח כתב במכתב בתרפ"ב כי בהסכמת האומות בהצהרת בלפור בטלו הג' שבועות. והגרי"ז כפה"נ חלק בזה. והנה מרן הג"ר אלחנן וסרמן היה קנאי נגד בחירת רבני ערים . והחזו"א התווכח עמו שעדיף תועלת חיזוק הדת שעפועלים הרבנים. ולאידך גיסא, מרן הגרח"ע שקל לאחד את האגודה עם המזרחי [זה לא המזרחי של היום. אבל ודאי לא טוב מש"ס]. ואילו החזו"א שלל זאת בהחלטיות. אבל לא הפך את הגרח"ע לטרייף בגלל זה. והנהגת ר' יצחק אלחנן הייתה בתחבולות חכמה שיהיו המשכילים מחויבים אליו ולא יצא נגדם חזיתית כלל. והגר"י סלנטר היה באופן אחר קצת [וכמתואר בספר "זכרון יעקב"]. וכן היה דעות בין גדו"י עד כמה מותר להשתמש במחלוקת ובאיזה אופנים. וכגון, הח"ח התנגד למחלוקת אף נגד הר' קוק. וע"ז שלח מכתבו הידוע בגנות המחלוקת. והיו שחלקו עליו. (ואלו שהמחלוקת היא לחם חוקם היומיומי צועקים: אנחנו ממשיכים את מסורת הח"ח...) ילאה העט להזכיר כאן רק מההנהגות השונות לחלוטין של מאורי הדור במאה השנה שלפנינו. ומי שלא מכיר, ילך ללמוד.
– וכמובן שא"א ללמוד משום דבר לזמננו, בנוסחת "העתק הדבק". וכל דבר לפי עניינו. וצריך להסתמך על גדולים המוכרים ע"י הת"ח והיראים. אבל לחשוב שיש נוסחא אחת מכל הדורות לפתור הכל, וגדול שחושב אחרת הוא מחוק, צריך תשעה קבין של בורות.
שני דברים ודאי היו בכל הדורות א. שצעירים נמשכים אחר המבוגרים ולא להיפך. ב. שבכל מערכה יש גבולות. מהו הרווח ומה ההפסד. ולא להחריב הכל בשביל דבר אחד.
• כולם "יודעים" כי: הרב שך אמר שמנהיג בכל דבר עפ"י "מסורת" מהגרי"ז.
הוצאה מהקשרו. דברי הרב שך במקורם: "את כלל ישראל מנהיגים עם מסורת.. אני תמיד חושב מה היו מכריעים הח"ח ר' חיים עוזר החזו"א והגרי"ז" (הר' לורנץ. במחיצתם). הרב שך לא קיבל מהח"ח שום "שיטת הנהגה". אלא שחשב מה היו מכריעים כפי שחושב כל אחד מגדולי ישראל.
• "ידוע": "יש לנו את הגדולים שלנו שממשיכים את קודמיהם, ומכריעים היום בכל שאלה"
האמת: לשקר אין רגליים. וכפי שכתוב בעיתונם שנקרא על ידם "בית המקדש השני", שאחרי שהרב שך נפטר אין מה להכריע וכל השאלות גלויות וברורות וידועות. וכל אחד הוא "שומר". אין צורך כלל בגדולים. להלן הציטוט:
"מאז התייתם דורנו אנו נתבעים אפוא לשמור על הפיקדון הגדול. מוטלת עלינו מלאכה גדולה אך ברת השגה. משל למה הדבר דומה, לבניין מפואר, שבפתחו עומד שומר ואיש אבטחה. כדי לבנות את הבניין, היה צורך בתכנון אדריכלי גאוני וכו' אך לאחר שהכל נבנה וקיים לתפארה, ויש צורך רק לשמור על הבניין – זאת יכול לעשות כל אחד. אם רק יעמוד בפתח ולא ייתן לגורמים בלתי רצויים להיכנס. .. אדריכלים מקצועיים מעטים הם. אך להיות "שומר" כל אחד יכול.
.
(הפלס ט"ז חשוון תשע"ג)
• הכל "יודעים" כי: " אנחנו "שומרים" והולכים "לחומרא" ולא "לקולא"
מי שחושב שיש מושג חומרא וקולא בדרכי הנהגה מוטב לו שלא ידבר על הנושא כלל וק"ו שלא יעסוק בזה. לכל דבר יש שני צדדים ורווחים והפסדים. - אם פועלים בנושא הגיוס בהשתוללות, אי אפשר לפעול ולהציל בענייניות. - אם לא נותנים מקצועות לנשים א"כ בעליהם האברכים כפה"נ יצאו לעבוד. [או שילכו רבות ללמוד במכללות]. - אם מציגים את כל קוראי משפחה כאנשים שלא שומעים להוראה ברורה של הרבנים, א"כ הם גם ייקנו איפון ולא יחסמו את האינטרנט. - אם מתנהגים בצורה שגורמת שכל מי שהוא בעל בית ישנא את התורה ואת עולם התורה, זה חורבן לדורות. – אם מסבירים לאנשים על ויכוח בדרכי פעולה, שכאילו יש ויכוח מהותי ופשרנות וכו' זה עצמו גורם נזק ומבלבל ומקרר. בדיוק כפי שאם היו מסבירים שהרב שך נכנס לקואליציה כדי להתקרב לחילוניים, זה עצמו היה יוצר קירוב - אם מלמדים בחורים שהם מבינים והם צריכים להחליט מי ינהיג את הדור זה השחתה והרס של עולם התורה. וכו' וכו'.
• כל אנשי ה"מסורת" "יודעים" כי: אפשר [וחייבים] לפתור את כל בעיות הדור עפ"י "שיטת הרב שך".
•
המציאות: כל מי שאומר זאת מוכיח על עצמו בבירור, שמעולם לא הפעיל את מוחו בעניין בעיות הדור. וחבל.
יסוד המורכבות של כל הבעיות שבזמננו שהמצב הוא ש"אין ידינו תקיפה", צועקים כקול קורא במדבר. המכללות ממשיכות לפרוח. פותחים מפלגת טוב, האתרים משגשגים, השבועונים בבתים החרדיים גם אחרי כל המכתבים וכו' וכו'.כמובן פעולות מלחמה של הרבנים יגרמו לאיבוד הסמכות שלהם כאשר צועקים ללא תועלת, וכן גורמות לתוצאות הפוכות כאשר אנשים אינם מפחדים.
הנושא הזה לא היה לו אפילו ברמז בזמן הרב שך! כל מה שפעל הרב שך הועיל מייד בשטח. כשהרב שך פעל נגד עיתון יום השישי הוא נעלם מהאופק. כשהרב שך כתב בתשנ"ה מכתב נגד מוסד המערב קודש וחול הופיע למחרת בעיתון: סגרנו את המוסד לאור קריאת מרן שליט"א. וכך בכל דבר. בזמן הרב שך לא היה מושג של "מאבקים" כאלו שפירושם לצעוק ולצעוק על מציאויות קיימות. ומי שטוען שיש לו "מסורת" איך להתנהל במצב כזה הוא או משקר ביודעין או אדם חסר דעת שאינו מבין בין שחור ללבן.
ומשל למה הדבר דומה, שיסבירו אנשי חינוך שפעם היו הילדים בטבעם כנועים וכפופים. והיום מושפעים מרוח המודרנה ויש להם "עצמאות" ולכן לא מספיק להנחית עליהם הוראות. אלא עיקר ההשקעה היא בהתבוננות בגורמים. לגרום שלא יתפתו, ע"י נתינת הנאה רוחנית וכו' וכו'. [והמציאות שאין אף אחד כיום שנוהג בדרכי הפעולה שלפני מאה שנה!]. ויבוא אדם ויגיד "רח"ל מהקרירות. אני ממשיך להתמודד עם השפעת המודרנה, כפי שהתמודדו לפני מאתיים שנה". האם אפשר לתקשר עם אדם כזה. הפתרון שלו הוא להשתמש בדרכי הפעולה שהיו לפני שנוצרה הבעיה?!
- כשבא האדמו"ר מסטאמר לחזו"א שאלו "מדוע לא יוצאים היום בחרב ובחנית כנגד הפוקרים כמו שהיה בדורות קודמים". והשיבו החזו"א "בגלל שהיום לא ישמעו לנו" (עדות הר"מ וונדר. מעשה איש רמ"ה). והיינו, שיש שיטה שממשיכים לעולם באותה צורה מבלי להתחשב בשינוי המציאות. ויש שיטה שמשנים בהתאם למציאות. וחשוב להדגיש שעולם התורה תלמיד של החזו"א ולא של האדמו"ר מסאטמר, למי שהנקודה הזו לא ברורה לו.
• "ידוע" כי: ה"שומרים" הצילו את הדור עד עכשיו ב"מאבקיהם". וכעת רוצים להפסיקם, רח"ל.
כל המתבונן קמעא רואה כי שומרים אלו הזיקו והחריבו בכל נושא רוחני, ע"י שיטתם הידועה לפעול מבלי דעת ומחשבה.
המאבק במשפחה שהיה אמור להיות הסברה על התוכן הקלוקל שבשבועונים בכללם, התפרש ב'זכותם' כמאבק כלכלי בריוני בין עיתונים. ועיוות את כל תוכן העניין. - גם היחס לעובדים קלקלו כאשר לא היה דבר טהור, אלא בצורה מגוחכת שיושבים אנשים על משכורות מנופחות ונוסעים במכוניות מפוארות והם אלו שיילחמו ויכריחו את כולם לשבת בכולל. כמובן עפ"י ה"מסורת" מדור דור שכך צריך להיות.
בחוברת "גברים חרדים לומדים מקצוע" רואיינו רבים מהחרדים העובדים ונכתב שם כי הם "יודעים לספר על... כי הוא עצמו בן למשפחה אמידה. עובדה זו ותפקידו כעורך העיתון מבטיחות כי מצבו הכלכלי שפיר. וטוענים כי לולא היה בעל משרה בכירה ומרקע מבוסס, היה מתקשה יותר לתקוף את המבקשים לפרנס את משפחותיהם בכבוד" (עמ' 49).
כמו"כ נלחמו בכל דבר מועיל. למשל, ספר "בעצתך תנחני" המתמודד עם קשיי הדור. עם דברים שגורמים לאנשים ל'הישבר' ולצאת מהלימוד. הלכו ונלחמו בזה. - וכמו"כ "דרשו" ושכמותו הוא הענין הנצרך בזמננו ע"מ שכולם יוכלו להישאר בלימוד שכל אחד ימצא סיפוקו כפי טבעו. וגם בזה נלחמו. ובכל הדברים האחרים זעקו וייללו בלי תוכן ובלי תועלת.
וכמו"כ טמטמו את הציבור, בהמשכת מאבקים נצחיים כמו הגולם מפראג, כגון להמשיך לנצח להילחם בש"ס על הישיבה בשמאל אחרי שנים, גם כאשר הם עצמם ישבו עם שינוי.... וכדו'.
ובאופן עקרוני, הרי הדבר הראשון המתבקש, הוא לבדוק האם השיטה שמשתמשים בה בכדי לעמוד בפרץ עובדת במציאות. והנה השיטה "המסורה" היא תמיד באופן אחד ויחיד, לצאת ל"מאבק" ע"י כתבות צעקניות. כל השנים צועקים וזועקים הלם ותדהמה, וכנגד זה המציאות הולכת ומתגברת. מדברים כל הזמן כביכול על אנשים מבחוץ, אבל האנשים האלו , הם הבנים של מנויי היתד, הם לא חייזרים. השיטה פשוט לא עובדת.
האם יתכן דבר כזה שמנסים להתמודד עם תופעה בשיטה מסוימת במשך כמה שנים, והופכים את העולם להמשיך בזה, ולא עומדים לרגע ובוחנים: האם באמת השיטה הועילה וכמה היא הועילה? – מה היה בזמן ש"בית המקדש הראשון" (כלשונם), עמד על מכונו, והגרפיקאים על דוכנם וכתבים על משמרתם, ועורך ראשי עומד ומשרת ומקיים את מצוות "כשכואב צועקים" בכל כח גרונו, מה זה עזר וכמה זה עזר? הרי כל הזמן יוצאים והיום כבר 7000 לומדים במכללות. וכו' וכו'. הלא יש להקים וועדת חקירה איך הוא התכונן להתמודד עם הבעיה הזו. על צורת ניהול כזו היו מעיפים גם מנהל קיוסק בשכונה נידחת בבית שאן, האם כך רוצים לנהל את כל הדור?
"ידוע": ה"מסורה בידינו" שבמאבק לש"ש כגון דא צריך ללכת "עד הסוף" מבלי לבחול בשום אמצעי.
מעולם לא היה מושג כזה שפועלים כך מבלי שום גבול ומידה. ללא ה"פלס" מה מותר לעשות ומה אסור. כל גדולי ישראל היו מדריכים כך, למשל הרב שך לא הסכים שבאמריקה יתמכו בדגל התורה, כדי שלא לפגוע באחדות האגודה דשם. אף שהיה מועיל למערכה. והרבה כיו"ב.
ולמשל הגראי"ל מונע בכל תוקף מאנשי המערכת לפרסם כל התיעוד הרב שיש בידם על כל מעשי ה'בריונות ההשקפתית' המזוויעים שנעשו בכל השנים ע"י הלבלר "העומד בפרץ" הידוע. וכשאומרים שיגרום ניצחון במערכה, אומר שהמערכה מסורה לקב"ה. ואין לפעול בדרך כזו. וכן השתיק שבוע שלם את חברי הכנסת להיות "שומעים חרפתם ואינם משיבים" על כל עלילות השקרים, כדי שלא לדרדר את הציבור לשיח רדוד שמנסים לגרור אותו. ולעומת זאת חידשו ה"שומרים" לא לבחול בכל אמצעי ובפרסום כל טינופת ונבלה בנאומים ובהיכלי תורה.
• כלל מכללי ההשקפה: "אסור להילחם בימין"
אם כן אם "נוער הגבעות" ירצו לזרוק עגבניות על אובאמה בגלל שהוא לא נלחם באירן, חייבים לתת להם, כי הם עוזרים ו"שומרים" ונלחמים עוד יותר חזק באירן. – והרי כל מה שפועלים בלא דעת ותבונה ובלי לחשוב על התוצאות, מזיק ומחריב הרבה יותר. וכי שרואים כעת בחוש.
על "ימין" כזה נאמר "אשר פיהם דיבר שווא. וימינם – ימין שקר" אין באורח חייהם כל קנאות ובדלנות. להיפך, הם פתוחים ומושפעים הרבה יותר מהעולם המודרני וכל תופעותיו. וכעת לצורך העניין לקחו להם שיטה כזאת לצורך פוליטי. הלוואי הביקורת מן הימין האמיתי שלא לוקח תקציבים, בו יודעים שמקריב רבות למען הרגשתו הקנאית, ואינו בחור משועמם.
נאמר תודה בשם לפיד !
[וגם 'טוב' מצטרפים].
• "שומרי ההשקפה": "אנחנו נלחמים במגמות החילוניים ובחרדים החדשים"
מטרת העל של כל זוממי ההשתלבות החרדית היא – כפי שהם מצהירים בעצמם – למוטט את הסמכות הרבנית : "חרדים חדשים שמתים לרסק את המשטר הרבני (הארץ)." "תיהרס המערכת הרבנית ותהיה השתלבות. (ידיעות אחרונות)." ואת הזה יוצרים עכשיו "השומרים" בידיים ממש. . וכל מה שלא הצליחו החרדים החדשים לעשות כל השנים, עושים במחי יד. ויודעים לצטט את כל תכניות החילונים. ו"שוכחים" את הדבר העיקרי שמצהירים עליו כל הזמן. – והנה עכשיו רצים "טוב" בירושלים. וזה בזכות כל אווירת האנדרלמוסיה שיצרו ה"שומרים". ואם לא כן, לא היו מעיזים. ואפי' אם כן היו פועלים נגדם. וכפי שהגיע הגראי"ל במיוחד לבית שמש לדבר נגדם וכו'. והם המרוויחים הגדולים, יחד עם לפיד (להבדיל אא"ה), שמטרתו המרכזית הולכת להתממש.
• "ידוע": "הגרי"ש הלך אחרי הרב שך כי זהו התפקיד לדורות לעשות כל הזמן שוב ושוב רק מה שהרב שך עשה"
הרב לורנץ: "שאלתי בהזדמנות את הגרי"ש האם הוא מקבל בכל דבר את דעתו של מרן הגרא"מ שך. הוא השיב לי שאפילו אם יש נושא שאולי יש לו השקפה אחרת, הוא מבטל דעתו לגמרי בפני מרן כי מי שנושא בעולו של כלל ישראל ונותן את דעתו וליבו לכל דבר העולה על הפרק ומטפל בו עד היסוד דעתו היא הקובעת לכולנו ללא יוצא מן הכלל" (במחיצתם).
זוהי "מורשת הרב שך" לקחת אחריות ולטפל בכל נושא עד היסוד. ושזהו הדבר הקובע...
ועד"ז ידיהם של חכמי הדור שליט"א עמוסות עשייה בכל השנים לפי צרכי השעה, למשל במשך השנים שלחו אנשי חינוך וממש "הכריחו" אותם להסתובב בארץ לארכה ולרחבה לזעוק את זעקת "אל תחטאו בילד", ולהדריך בדרכי החינוך כיצד למנוע את הנשירה. (ואכן נעשתה עי"ז מהפכה עצומה בתודעת הציבור). – כמו"כ לקחו אנשים והורו להם להקים מוסדות לנושרים. – עודד ותמך הדרכות למלמדים שלא ישניאו על הילד את הלימוד שאח"כ ייצא, - יזם והקים בי"ד משמר התורה שיעמדו בראשו פוסקי הדור לקבוע גדרים ברורים בצניעות (כעדות הגר"י גנס). - עורר על נקודות חינוכיות פנימיות הנצרכות בעולם הישיבות. למשל שלא ליצור מגמה של ריבוי עוה"ז, (נתפרסמה בזמנו השיחה במיר ברכפלד). ובין השנים תשנ"ח – תשס"ח התמקדו בזה הרבה בין בני הישיבות. ועוד עניינים רבים בנוהגי הבחורים והאברכים, קביעת זמני הבחינות, טרמפים פלאפונים וכו' וכו' (ובאופן כללי ראה על כך בספר "כתבוני לדורות" מכתבים רבים מהגראי"ל על בעיות השעה, וחתם הגרי"ש. כפי שניכר לפי הסגנון)
והעולה על כולנה פתיחת רשתות כוללים, פתיחת ישיבות בצפון ובדרום, פתיחת מקומות תורה שיוכלו אברכים לגור שם. פרויקט 'משיבים' בישיבות. מלבד דאגה אישית לבחורים ואברכים לכל בעיותיהם במוסדות כמו שיכולים להעיד רבבות אלפי ישראל.
ולעומת זאת במשך כל השנים הללו ישבו בעלי ה"שיטה" החדשה הזו, והיה להם את כל השליטה במוסדות המפלגה והעיתון. ומה הם עשו בכל תקופה זו? איזה תוכן? איזה בנייה? לא בנו לא עוררו על איזה עניין של תוכן בין הישיבות ובני התורה. לא כלום. מפעלם מסתכם בלחזק את ידי כתבי ההלם והתדהמה להמשיך ולזעוק וליילל על כל דבר בלא תועלת.
מה עשה, למשל, הגרמ"י לפקוביץ'. סייע בהקמת עולם התורה פתח ישיבות. הקים רשת של כוללים. רומם את עולם התורה, עורר על בעיות חינוכיות והתייחסות חינוכית נכונה לתלמידים. עורר על בעיות שהיו בישיבות, שקיעות יתירה בעוה"ז רוח מודרנית וכדומה. חרד לכבוד גדולי ישראל ומחה על בזיונם בידי בני בליעל. אלו היו מפעלותיו. להקים לבנות ולתקן. כדרך כל גדו"י. כמובן מצאנו שעסקו גם בעניני עיתון מלחמה ופוליטיקה כשהיה צורך שעה. אבל שיטה כזו שבמשך שנים תפקידנו הוא רק להלחם בצעקות, "לא ראינו ולא שמענו מאבותינו ואבות אבותינו".
שמענו מאבותינו מעשה שהיה: במפקח בחיידר שהיו ידיו עמוסות עבודה בענייני פיקוח התלמידים. ויעמוד שם ה"שומר" ויזעק: ילדים לא לצאת מהחיידר. מי שיוצא הוא מושחת ופושע ממש. וכך יעשה יום יום הלוך יילך וזעוק. ויאמר לו המפקח: לאט לך, הלא תראה כי לשווא תזעק כל שעות היממה, ותחריש אזני התלמידים מלעסוק בתורה ובחכמה. כי לא ילמדו רק לזעוק אחריך... הלא מוטב אם תבוא לסייע. הנה בכיתה זו יש להחליף המחנך כי יתעלל בתלמידים ויברחו מפניו ויפלו בבורות ברשות הרבים.. ויש להסביר למחנכים לבל יהיו כמוהו.. והנה יש תלמידים הזקוקים לכיתה נפרדת טרם ינשורו. ..וכו'.. ויזעק ה"שומר" מה לך נטפל אלי והלא אני השומר ואתה אינך עושה מאומה. ההסכן הסכנת לזעוק כמוני. הזכור תזכור כאשר ניתקה העירייה את החשמל ויתחילו התלמידים לברוח, הלא אתה ירדת לנציג העירייה לשלם חוב הארנונה. ואני זעקתי ש-ו-דדים ג-זל-נים איני מ-כי-ר. למען החרישך בזעקותי למען ענותך. שלא תוכל לפתור העניין... והלוא אתה דיברת עם הילדים הבטלנים שבחצר. ומה לך כי תתרץ "תירוצים" שהייתה כוונתך לתקן. הלא עלי אין מספרים כן. האם דיברתי עם ילדים אלו? הרי רק זעקתי אל תצאו מדלתות החיידר. אל תצאו. ..הגם שמעתיך מבקר ח"ו את המחנכים. האמנם הסכנתי אף אני כזאת. הלא רק אומר כל היום החיידר היקר והנפלא שלנו... וירא האיש כי אין שומע לו כי קצה נפש העם בו. וישת אל הילדים פניו. ויאמר להם האמנם תרצו חיידר בו אסור לצעוק ש-וד-דים בשביל להחריש אחרים? האמנם תרצו שלא יהרגו היוצאים. אוי כמה כואב. עתה לכו ונכנו בלשון, ונכלה נקמתנו בו. ויענו כל הילדים יחדיו ויאמרו "המפקח פשרן". ויתנפלו ויכלו חמתם בו עד החרמה. וייצא ה"שומר" עם הילדים במחול ויאמרו "דידן ניצח".
- אחר כל זאת, האם זה פלא כי חכמי הדור מקוננים על כך ש"מטמטמים את הציבור" ?!
והנה אנשים רבים נפגעים באופן אישי מ"שיטת ההסברה". האמנם סבורים שכל אחד ואחד בציבור אידיוט גמור, עד שבאים אליו בצורה כזו, שבירושלים מדפיסים את מכתבו של ר' עזריאל משום "אתריה דמר" ובאותם רגעים בבני ברק היד השנייה מריצה מפלגה נגד אתריה דמר. פשוט חבורת ליצים וצבועים. וכבר לפני שנה וחצי כשפתחו ב"מערכה" להצלת הדור נתנו אח"כ כארבעה הסברים שונים, מה בדיוק רוצים.
"הכול התחיל לפני חודש"
פותחים בנאומים שעניינם להתחיל את ההיסטוריה מאתמול בחמש בצהריים, בזה"ל: "הכל התחיל כשרצו לשנות....". כאילו יש מי ששכח כי הכול התחיל היאך התנהגו 15 שנה קודם. וכן בזה"ל: "כל השתלשלות ההיסטוריה מהקיץ.." ולשכוח את ההשתלשלות מתחילת מערכת ההשמצה והחירופים שפתחו בה. ולכשתמצי לומר "הכול התחיל כששכחו את ההתחלה והתחילו מהאמצע"...
ולאחר שכל הארץ גועשת שנה וחצי איך תתכן עזות מצח כזו וסכלות כזו שלוקחים וויכוח בין גדולי ישראל שכולו רק בדרכי הפעולה איך להלחם בחילונים. ועושים מזה כאילו יש כאן דרך חדשה של דעות זרות ופשרנויות ומזרחי וקרירות ועמלק וכו'. כביכול כל מי שאינו פועל בפראות עפ"י הרפלקסים, אלא בתבונה ובמחשבה, הוא פושע. ומלמדים אפרוחים שלא נפקחו עיניהם לפעור את פיהם בדברי נבלה, ויום יום נוטף פיהם ריר של חוצפה וטמטום. שופכים בפשקויל יומי בראש כל חוצות את דמם של גדו"י שמוסרים נפשם על הציבור. ואחרי זה באים ומודיעים ש"מאד אכפת מכבודם" ושח"ו לא נגדם וכו' וכו'. ופתאום אחרי עשרים שנה נזכרו שיש שיטת הרב שך וצריך לבחור מישהו אחר. [למה, מה התחדש עכשיו? בגלל שלא הסתדר בדיוק עם העיתון וקבוצת האוהדים?] - האם מצפים שאדם בר דעת יקבל ברצינות את כל הערבוביא הזו?
אמנם אין להתפלא כלל על שיטת ההסברה, כאשר יסוד כל השיטה המהוללת הלזו מבוסס על בניין רב קומות שכל כולו שקר על גבי הזיה על גבי בדיה. האם ההסברה יכולה להיות בצורה אחרת, מבלי להחליף את הסיסמאות יום יום, ולהפיץ שקרים ועלילות וכו' וכו'.
ואילו רק היו מעוותים את שיטת הרב שך והסטייפלער דיינו. ואילו רק היו מסרסים את מסורת שאר גדולי הדורות דיינו. ואילו רק היו מטמטמים את הציבור בהשקפות שקר, דיינו. ואילו רק היו מפטמים את בחורי הישיבות ב"מסורות" הזויות דיינו. ואילו רק היו מחריבים את הסמכות הרבנית, ומשרתים את מטרות לפיד והחרדים החדשים דיינו.
על אחת כמה וכמה שמעוותים את שיטת הרב שך, ומסרסים את דרך גדולי הדורות, ומטמטמים, ומפטמים, ומחריבים, די. דיינו. די. דיינו.
די! די! די! דיינו!
ניתן להשיג במייל:
kanoai613@gmail.com
כמו"כ ניתן להשיג את החוברות:
מחשבה אחת מס' 1, הנהגת הדור (תשע''ג), דרכי ההנהגה – חוברת מורחבת בנושא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה