סיעת בני תורה - סנונית חרדית לשלום?

סנונית חרדית לשלום?

מאת: אליהו קאופמן, רב אורתודוכסי
סיעת "בני התורה" בירושלים (פורשי "דגל התורה"), ונבחרה הרב חיים אפשטיין, הניפו בבחירות שלט תורתי ופוליטי ברור: התנגדות לבעלות יהודית בהר הבית.

אם הדברים הכתובים בשורות הבאות יתאמתו לגישה פוליטית–תורתית ממשית, הבחירות לעיריית ירושלים יכולות לקבל את הכותרת: מעז יצא מתוק. סיעתו של המועמד החרדי לראשות עיריית ירושלים, "בני התורה" (פורשי "דגל התורה"), זכתה במנדט עירוני, ונציגה, הרב חיים אפשטיין, אף ייבחר, כנראה, כממלא-מקום או סגן ראש העיר. אלא שסיעה זו הניפה במהלך הבחירות שלט תורתי ופוליטי ברור: התנגדות לבעלות יהודית בהר הבית. בתורת ישראל הנושא היה קיים תמיד, אך המפלגות החרדיות מעולם לא הניפו אותו מפחד הקהל הלאומני. רק בחדרי חדרים גמגמו עסקניהן בנושא, וקהל הבוחרים שלהם נהג להיפך.

סיעת "בני התורה", שמנהיגה הרוחני הוא הרב שמואל אוירבך מירושלים, יצאה בהודעה כתובה וברורה נגד בעלות יהודית בהר הבית, ונגד כל שינוי במעמד הבעלות על האתרים הקדושים לשלושת הדתות (היום רשאית כל דת להמשיך להחזיק בבעלותה את קודשיה). כמו כן הבהירו "בני התורה" כי הם מגנים את הפרובוקציות של המתנחלים ושל ה"כיפות הסרוגות" בעליה להר הבית, ויאבקו נגדן. הכותרת של גילוי הדעת, כ"תעודת הזהות" שלהם, הייתה: "מפלגת שלום"! הם הדגישו את המושג "שלום" בתוך היהדות הצרופה ועל-פי ההשקפה החרדית–תורתית. כמו כן, הבהירו ראשי "בני התורה" כי יאבקו גם לרווחת התושבים הערבים בירושלים.

זוהי הפעם הראשונה שמפלגה חרדית המתמודדת לבחירות בישראל (בשונה מה"עדה החרדית", "נטורי קרתא" וחסידות סאטמר, שאוחזות אומנם בדרכי השלום אך נמנעות מלהתמודד לכנסת ולרשויות המקומיות), מכריזה בריש גלי על האיסור לעלות להר הבית כדרך למימוש אקט דתי ופוליטי, ומתחייבת להיאבק נגד עלייה להר הבית של המתנחלים ודומיהם. עד היום פחדו המפלגות החרדיות הנבחרות להכריז כך, על אף שמבחינה דתית הציווי הזה חייב אותן ואת הציבור שלהן. באחרונה עלו שוב ושוב חרדים שוליים להר הבית, והמפלגות הנבחרות שתקו על כך.

גם אדם מתון כח"כ אריה דרעי לא גינה מעולם את העלייה להר הבית – לא זו של ה"כיפות הסרוגות", ולא זו של החרדים התימהוניים שהצטרפו ל"סרוגים". אחת הסיבות שהניעו את דרעי לוותר על מועמדותו לראשות העיר בירושלים, הייתה העדפתו לא להעמיד במבחן את דעותיו הפוליטיות היוניות והמתונות, ולא להיאלץ לרסן את הלאומנות של ה"כיפות הסרוגות" ושל חלק מהחרדים בירושלים, משום שחלק לא מבוטל מהציבור של ש"ס נוטה לכיוון הלאומני הזה. דרעי גם חשש להיות ראש העיר שיאלץ להסכים על חלוקת ירושלים.

אם יתמיד הרב חיים אפשטיין בהשקפתו זו מבחינה פוליטית–מעשית, ולא יפחד להתייצב עם השקפת התורה הצלולה הזו נגד הרחוב הסואן (שאומנם לא פעם לבוש כחרדי אך מגיב כלאומני), תהיה זו הפעם הראשונה מאז קום המדינה שמפלגה חרדית נבחרת פונה לדרך השלום, נגד הזרם הלאומני העכור. מי יודע איזה חיבור ניתן לייצר מדרך זו בהקשר לדיאלוג חרדי-ערבי ישיר, ועוד בעיר ירושלים. אני תקווה שהפעם לא אתבדה, וכי הישירות, הבהירות והשקיפות של הצהרות "בני התורה" בתחום המדיני והפוליטי – יהיו באמת הסנונית הראשונה למפץ פוליטי חרדי. נחוץ מאד ניתוק סופי מהלאומנות ה"סרוגה", שביד אחת רודפת את היהדות החרדית, אך יודעת לבקש, ביד השנייה, סיוע מהחרדים בכל התנחלות, לאומנות וכיבוש. [דז'ה וו]

מפלגת אמוני ישראל - היה פעם דבר כזה!

מפלגת אמוני ישראל

אמוני ישראל אחוד ספרדים-אשכנזים
אפיון	מפלגה דתית-חרדית ספרדית-אשכנזית
אותיות	טת (הבחירות לכנסת השנייה)
מנהיגים	הרב אליהו כי טוב
שיא כוחה	לא נבחרה לכנסת

אמוני ישראל אחוד ספרדים-אשכנזים הייתה מפלגה שהתמודדה בבחירות לכנסת השנייה שהתקיימו בשנת1951, אך לא עברה את אחוז החסימה. הרשימה כללה גורמים שמרניים שפרשו מאגודת ישראל לצד גם אישים דתיים מבני עדות המזרח שהשתייכו לחוגים מתונים יותר.

תוכן עניינים

  [הסתרה] 

• 1 רקע
• 2 הקמת הרשימה
  • 2.1 אישים בולטים ברשימה
• 3 קישורים חיצוניים
• 4 הערות שוליים

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לכנסת הראשונה, התמודדו שתי רשימות חרדיות בנפרד מאגודת ישראל שהתמודדה בתוך החזית הדתית המאוחדת. האחת נקראה "רשימת חרדים" והורכבה מאנשי פאג"י בראשות אברהם מוקוטבסקי (אליהו כי טוב), אברהם טרגר, פישל גילרנטר ואחרים. השנייה נקראה "רשימת היהדות המסורתית" שבראשה עמד ד"ר מרדכי בוקסבוים, ובין מועמדיה גם עמרם בלוי (לא מנהיג נטורי קרתא הנודע אלא אחיינו, בנו של הרב משה בלוי) ואוריאל צימר. שתיהן לא זכו במושב בכנסת. מספר ימים לאחר הבחירות התאחדו שתי הקבוצות^[1].

הקמת הרשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לכנסת השנייה, הצטרפה הקבוצה המאוחדת להקמת מפלגה ספרדית-אשכנזית, יחד עם הרב יעקב משה טולידאנו שהיה אב"ד בתל אביב, והרב יצחק נסים. הרב טולידאנו היה אמור לעמוד בראש המפלגה^[2], אך הדבר נמנע בשל כהונתו כדיין, ובמקומו הוצב הרב מוקטובסקי ואחריו הוצב הרב נסים. מצע המפלגה דיבר על חלוקה שווה בין אשכנזים וספרדים בנושאי חינוך וכלכלה. המצע קרא גם להקמת חינוך דתי ללא זרמים^[3].

הרשימה זכתה במעט יותר מ-4,000 קולות, כאשר נדרשו כ-6,900 קולות כדי לעבור את אחוז החסימה (שעמד על 1%).

אישים בולטים ברשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

• אברהם מוקוטובסקי, מראשי פאג"י, מס' 1 ברשימה.
• הרב יצחק נסים, מס' 2.
• אברהם טרגר, מראשי פאג"י ומקים שכונות בירושלים, מס' 3.
• סלמאן אסחייק, אביו של הרב יחזקאל אסחייק, מס' 4.
• ד"ר מנחם יהודה (אלפונסו) פציפיצי, מיוצאי יהדות איטליה, יהודי מתבולל שנעשה חרדי^[4][5], מס' 5.
• יהודה בלויא, בנו של הרב משה בלוי, מס' 6.
• רחביה מוסאיוף, עשיר גדול ובנו של שלמה מוסיוף ממייסדי שכונת הבוכרים, ואביו של שלמה מוסאיוף, אספן עתיקות ידוע, מס' 10.
• פישל גלרנטר, לימים מראשי החינוך העצמאי, מס' 11.
• בן ציון ישראל, יוצא גאורגיה, כיהן כראש המועצה בבת ים ב-1937^[6], מס' 16.
• יצחק שוויקה, לימים פרופסור לפיזיקה. הוא אף הוצע כמועמד לנשיא המדינה. מס' 23.
• אוריאל צימר, עורך עתון הקול של פאג"י, מס' 24.
• אברהם פרשן, מאנשי פאג"י^[7], מס' 44.
• עזרא שרים, מפטרוני ומקימי ישיבת פורת יוסף, מס' 46.
• פנחס דוד פרוידיגר, מעולי הונגריה, מס' 47.
• הרב מאיר ועקנין, רב העיר טבריה, מס' 48.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

• רשימת המועמדים מטעם המפלגה
• המועמד ששידר ברמקול - קיבל רק חצי מנדאט, מעריב, 3 באוגוסט 1951

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. ^ מפלגה חדשה עליך, דבר, 2 בפברואר 1949
2. ^ המפלגות לא סיימו עדיין דיוניהן על הרכב רשימותיהן, דבר, 24 ביוני 1951
3. ^ מה מבטיחות המפלגות במצעיהן, דבר, 11 ביולי 1951
4. ^ ראה בתוך הערך על ליאו לוי
5. ^ PACIFICI, ALFONSO
6. ^ בן ציון ישראל, באתר עיריית בת ים
7. ^ ר' אברהם פרשן, מתוך גיליון בית משיח 436

[ויקי]

לשון החזון אי"ש שתמיד כדאי לזכור

לשון החזו"א או"ב א' ח': "בהיות האדם אוהב לחדש ולהרצות לפני קהל, נצברו הרבה שקרים בספרי התולדות, כי בן אדם אינו שונא את הכזב בטבעו, ורבים האוהבים אותו ומשתעשעים בו שעשועי ידידות, ועל החכם להבר בסיפורי הסופרים לקבל את האמת ולזרות את הכזבים, וכאן יש כר נרחב אל הדמיון, כי טבע הדמיון למהר ולהתקדם ולהגיד משפט, טרם שהשכל הכין מאזני משפט לשקול בפלס דבר על אופנו, והדמיון חורץ משפטו כרגע". 

מדוע הוקם עיתון "הפלס"?

 להורדת ההקלטה:


יעקב לבין הוקלט: הרב שטיינמן "יזכה" לביקורת ב'הפלס'
מדוע הוקם עיתון 'הפלס'? להילחם בגדולי ישראל, לא פחות. כך עולה מדבריו של המנכ"ל יעקב לבין, בשיחה שהקלטה ממנה הגיעה לידי "כיכר השבת". אברך שהתקש ללבין כדי לשמוע את מטרות העיתון, שמע ממנו בהקשר למרן ראש הישיבה

הגראי"ל שטיינמן כי "כל דעה שהוא יביע שלא תהא מקובלת אז הוא בוודאי יזכה לביקורת, עכשיו אין מי שיעצור את הביקורת"

מדוע הוקם עיתון 'הפלס'? להילחם בגדולי ישראל, לא פחות. כך עולה מדבריו של המנכ"ל יעקב לבין, בשיחה שהקלטה ממנה הגיעה לידי "כיכר השבת".
המדובר באברך שביקש לבחון את מידת נאמנותם של אנשי 'הפלס' לדעת תורה והיותם כפופים לגדולי ישראל מנהיגי הדור, אך מן השיחה עולה תמונה עגומה למדי.
בתחילת השיחה, מבקש האברך מיעקב לבין, פרטים על העיתון, ואומר: "פנה אלי חבר בנוגע להצטרפות לעיתון 'הפלס', אמרתי שאני יצטרף ויצרף חברים. אני רוצה להיות משוכנע שהוא לא הולך להיות פרווה, פרווה אני מתכוון שהיום יתד והפלס, הם כמעט אותו דבר, זה (יתד) מביא את ר"ש אויערבך וזה (הפלס) מביא את הרב שטיינמן".
המתקשר ביקש לוודאות כי "זה יהיה עיתון משלנו, עיתון שמגדל את ה'גדולים' שלנו או עיתון שפוזל לעבר הרב שטיינמן וכו', אנחנו מגדלים אותו מצד אחד ומצד שני הרי אתם לא כפופים אליו?

מנכ"ל 'הפלס' יעקב לבין, השיב לאברך שהתקשר: "אנחנו לא ניתן לו שום דבר מעבר למה שנתנו לו עד היום, וכל דעה שהוא יביע שלא תהא מקובלת אז הוא בוודאי יזכה לביקורת, עכשיו אין מי שיעצור את הביקורת. לזלזל בכבודו אין עניין, אלא אם כן הדעות שלו... ועל זה אנחנו... על זה אנו רוצים לשמור ולזה בדיוק הוקמנו!".
האברך שב ותוהה האם לא יהיה פחד להביע ולהשמיע את הביקורת הזו בקול.
משיב לו יעקב לבין: "לא, בפירוש לא! ביקורת תהיה! לזה הוקמנו!".
"עכשיו, להתחיל לגרד אותו עכשיו, זה לא חכם, אבל ביקורת? אוהו ביקורת! הוא רק יתחיל עם הנושאים שלו, הגיוס וכדו', ודאי שתהיה ביקורת".
והדברים, מדברים בעד עצמם.
מעיתון 'הפלס' נמסר כי העיתון מסרב להגיב לאתרי החדשות החרדים, אך בהודעה שפורסמה בשמם נאמר כי "לבין אומר את דעתו תדיר לכל פונה ואין חידוש בהקלטה זו. 'הפלס' עומד תחת ועדה רוחנית של הגרב"ד שויטש ר"י קול תורה והדיין הגר"צ פרידמן שמונו ע"י הגרא"מ שך".
ניסיונות "כיכר השבת" לקבל את תגובתו של יעקב לבין, עלו בתוהו. במידה ותגובתו תתקבל, נפרסמה לאלתר.


http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%9E%D ... D7%90.html

האשמה בתקיפת מרן הרב שטיינמן שליט"א לפי הרב בן ציון מוצפי

האשמה בתקיפה לפי הרב בן ציון מוצפי שליט"א:
שאלה - 116052
לכבוד הרב : אתמול אלמוני ניסה לתקוף את הגאון הרב יהודה לייב שטיינמן?
מה דעת הרב ואם הרב יכול לכתוב מעט על חומרת הדבר ופגיעה בתלמיד חכם וכל שכן גדול הדור
תשובה
סליחה, שתי טעויות בידך, זה לא התחיל אתמול, זה התחיל עוד לפני חמש שנים לפחות, וגם זה לא אלמוני אלא זה ״אברך מן השורה״, ואני מעיז לומר שיש עוד לפחות עוד כמאה כמוהו, מטורפים, רחוקים מהדת, אין בהם שמץ יראת השם, מסוגלים לכל דבר רע, בטלנים, פרחחים, אין להם רב הגון המכווין אותם, והם הכי מסוכנים לציבור כולו ולעם ישראל. הרחוב שלנו היום מלא ממינים כאלה, יש חובשי מגבעות, יש עונבי עניבות מצועצעות ויקרות, יש לובשי חליפות שחיתות מפוארות, יש יושבים בלשכות פאר עם ריהוט וכלי מותרות, וחיים על חשבוננו. רק אתמול הצבעתם בעדם וקידמתם אותם, מבלי לבדוק בציציותיהם, הם מבזים בכל דקה תלמידי חכמים וגדולי הדור, ולועגים להם, כולם מכירים את כולם, והמנהיגים בענווה פסולה עוצמים את העיניים ועושים עצמם לא רואים.

אנחנו נמצאים בתקופה קשה מאוד, לא נשאר שמץ כבוד לרבנים, ללומדי התורה, למנהיגי הדור, לצדיקים הפרושים מהעולם הזה, המונעים אוכל מעצמם, המדירים שינה מעיניהם, המואסים בתענוגי העולם הזה, והמוסרים נפשם על עם ישראל אמונתו ותורתו. לעומתם תראה באיזה הדרת ״כבוד״ מתייחסים למי המקבל קהל לברכות לפי התור, המעוטר בכסף וזהב, או היושב בהיכלי שן ומוקף כעשרה בריונים, חומות אבן גבוהות מקיפים את ״טירתו״ משל היה קיסר בממלכת הברברים והפרעונים, חסר אמונה ורודף כבוד ושררה, עם הארץ מדאורייתא ומדרבנן, מדברי קבלה ומדברי סופרים, מלא תאוות כרימון יד, מצלמות מקיפות אותו מכל צד, צי מכוניות מפוארות לרשותו, מטוסים פרטיים מלאי צעצועים סביבו, וכל תענוגי עולם הזה, מי יותר ומי פחות, ועדיין רוצה לטרוף כל הרואה סביבו, כי אינו אומר די לתאוותו.

את כל הרכוש הזה אספו וקיבצו מכספי העניים הישרים והתמימים, אנשים קשי יום כמוכם, המרוויחים את לחמם בצער ובטורח, ומונעים בר ולחם מטפם, וברוב כסילותם מאמינים בטפשות גמורה שיש בידי רשעים אלה ובעלי תאווה להתפלל בעדם או להושיע אותם, ואתם מאמינים בהם ותולים תקוותכם בהם ונותנים את הפרוטות האחרונות שבכיסם לפרנס את הבריונים שסביבו. וילדיכם נשארים בעירום ובחוסר כל, לא לחם בידם ולא בגד לעורם ולא סמיכה לכסותם, והוא הבאבא או הנקרא בלע״ז ״אדמו״ר״ כאבן דומם, אילם גמור, פסוק אחד בתנ״ך אינו יודע לומר ללא טעות, הלכה אחת אינו יודע להשיב. דבר תורה הגון ונכון אינו יודע לומר.

לעומתם גדולי ישראל האמיתיים העמלים בתורה הקדושה יומם ולילה, חיים ללא לשכה, ללא רכב, ללא שומרי ראש, ללא פאר והדר, ללא ממון וללא שררה, אינם משמיעים קולם וכל מלאכתם בהצנע, ישנים על ספק מיטה ספק דרגש, מתהלכים בין העם, מוסרים נפשם על התורה, מלאים וגדושים תורה ויראת שמים, חן וחסד ורחמים, בוכים על צערם של ישראל, שומעים צעקת הדל ומנסים להושיע, אוהבים כל אחד מישראל, שונאים ממון, ומימיהם אינם מקבלים ולו מתנה פעוטה מאחרים.

בא ידידי השואל ואומר לך איך קרה ש״אברך״ הרים ידיו הנתעבות על גופו הקדוש הטהור והצנום המכיל עור ועצמות, והשוקל 50 ק״ג (זה בדוק מאתמול), של קדוש ישראל, ספר התורה של דורינו, דע, אחד הגורמים לכך כי זה חמש שנים שיש אתרים ״קדושים״ ״נקיים״ ״מסוננים״ מאושרים ובדוקים ובחותם כל ההכשרים, המדווחים על כל מיני החלטות והתרחשויות בציבור החרדי, ושם כל זב ומצורע, אויל וכסיל, רשע ונתעב, מושך בקולמוסו המלא ארס של עכנאי, ומעפר בעפר כל הקדוש לנו, וכל מי שהוא בבת עיניהם של ישראל החיים ביננו וגם שוכני עפר, שם מבזים, מחרפים ומגדפים, רומסים ודורסים כל גדול בישראל יהיה מי שיהיה, ללא הבדל עדה, מוצא, חוג, או קהלה, ואין פוצה פה ומצפצף, אותם מפעילי האתר ששים ושמחים כי יש תגובות לכתבותיהם, ומוכרים את נפשם לשטן, הם מחטיאי הרבים של הדור כאשר נותנים חופש כתיבה והתבטאות לכל טיפש ורשע.

דעו, אוי לדור המבזה את רבותיו, מי שעושה כן אין לו חלק לעולם הבא, ויצא מכלל ישראל, אין לו חלק בעם ישראל, הנאצות והקללות הגיעו לשיא אלימות מילולית, והיא היא שהביאה ומביאה לאלימות פיסית, אשר אחריתה מי ישורנו. חוסו על נפשכם ועל חיי ילדיכם, הירומו מעל העדה הרעה הזאת, לא אלה חלק יעקב, אל יהא חלקינו עמהם.

במסכת שבת קי״ט, ב. אמר רב יהודה לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים שנאמר (דברי הימים ב׳ ל״ו, ט״ז) ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו עד עלות חמת השם בעמו עד לאין מרפא, אמר רב כל המבזה תלמידי חכמים אין לו רפואה למכתו. ובמסכת סנהדרין צ״ט אפיקורוס אין לו חלק לעולם הבא, זה המבזה תלמיד חכם. ובזוהר הקדוש צו כ״ט, ב. כתב כאילו ביזה שבתות וימים טובים וכאילו כפר בהקב״ה. ובזוהר חדש רות ל״ג כתב שיורד למקום העמוק בגהינם הנקרא טיט היון. ובשאילתות דרב אחאי גאון שאילתא קס״ז כתב שאין יום הכיפורים מכפר עליו.

כבר אתמול יום הרביעי בשבת קודש, בו אירע המעשה הנתעב, נידברתי באסיפת חירום עם גדולי הדור, הזמננו את מנהיגי הציבור והעסקנים והעמדנו אותם על חומרת המצב אליו התדרדרנו. כולנו צריכים לשוב בתשובה, ולהקיא מקרבינו כל מי שמעביר ביקורת ואפילו קלה על גדולי ישראל, ובזכות זאת תשקוט הארץ ולא תנוע, ויסלק השם יתברך חרון אפו מעלינו ויבשרנו בשורות טובות. ישועות ונחמות.

מאמר נפלא של הרב משה גרילק: מי אשם בתקיפת מרן הגראי"ל?

"בחלום השחור ביותר לא העלנו זאת על דעתינו", פותח גרילק את מאמרו הנוקב וממשיך, "איש לא חשב שהחורבן הפנימי אצלנו יעמיק עוד יותר, שבירת כל המוסכמות, פריצת כל הגדרים התורניים והאנושיים שנפרצו ביום רביעי לפנות בוקר מהווים תמרור אזהרה בוהק. מלבד חילול השם המחייב לעשות חושבים לערוך חשבון נפש עמוק, יסודי, אמיתי ואכזרי במסקנותיו".

"ברור לנו שאותו מטורף שפרץ לביתו של מרן הגראי"ל ועשה את מה שעשה יוצג ע"י אויביו של מרן (כן, אוייביו ממש מעבר לויכוח הנוקב על דרכי ההנהגה) כתמהוני חסר דעת שפעל על דעת עצמו. בוודאי יאמרו שהוא לא מייצג את ציבור מצביעי עץ", ממשיך גרילק, "ואני מסכים איתם. חלילה לנו לחשוב שבני תורה אלו תעלה על דעתם התנהגות נפשעת שכזו, ואכן נכון הוא ובכל זאת הוא אינו מטורף וחולה נפש, הוא אדם מוסת ופרט זה יוצר את ההבדל הגדול".

גרילק מאריך במהותה של האחריות הציבורית הקולקטיבית לחטאו של היחיד ולאחר מכן כותב את הטקסט הבא: "ביום רביעי עם שחר קרה פשע איום ונורא, אולי הוא פרי הסתה מתמשכת שבה הסיתו צעירים וגם מבוגרים להאמין לכל דבר רע על מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א. הטיחו בו כל חטא אפשרי".

"המסיתים הצליחו להעליל עלילה נבזית בלב חלק מציבור בני התורה כאילו חלומו של הגראי"ל הוא לגייס את כל בחורי הישיבה לצבא, את הבנות לשירות לאומי וללמד את כולם ליב"ה במקום מסכתות בבא קמא ובבא מציעא עפ"ל", ממשיך גרילק, "הם העלילו כי הוא פשרן, כי הוא ימכור את כל התורה כולה. השקר הזה מתבסס על כך שדעתו כיצד לטפל בנושא הגיוס שונה מגישתו של הגאון הגדול רבי שמואל אוירבך שליט"א ומכאן הידרדר לטפול עליו עלילה נבזית זו ומעשי שטן הצליחו מעלה מן המשוער".

"פגשתי צעירים לא אחד ולא שניים המשוכנעים בליבם שמרן הגראי"ל ומרן הגר"ח סטו מדרך התורה (עפ"ל, אבל למרבה דאבון הלב כך הרהיבו עוז בפיהם לומר בפירוש!) לא הצלחתי לשכנע אותם שאין הם יודעים על מה הם שחים כלל, שמרן לא ישן בלילה בגלל גזירת הגיוס ואומר תהילים כל היום, שדרש מתלמידי ישיבתו אורחות תורה ומשאר לומדי תורה להגביר חיילים בלימודה כדי לבטל את הגזירה השמימית, שבניגוד לישיבה אחרת שסגרה את שעריה בשבוע הבחירות כדי שהבחורים יתגייסו למלחמה נגד מרן הגראי"ל הוא דווקא דרש להוסיף שעות לימוד, אבל כלום לא הועיל, דיברתי כמו אל אוטיסטים, כאילו השבוע הגעתי מהמאדים ולא בתוך עמי אני יושב", תוקף גרילק בחריפות.

"זהו פרי ההסתה המסוגל להביא לכך שאחד ייקח את הגורל לידיים ויילך לקדש שם שמיים ולהכות את מרן שליט"א", מאשים גרילק, "רבותי למרות מסכת הקללות והביזיונות ששמעו ללא הרף נגד הגראי"ל שליט"א, חס וחלילה להאשים את קהל מצביעי עץ בפשע הנורא הזה".

"אולם ישנו אחד שלא יוכל להתחמק מאחריות לפשע הנתעב", עולה גרילק שלב ומכוון את חיציו היישר אל נתי גרוסמן, "איש אחד שהפך למשימת חייו להכפיש את שמו של מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א עד עפר. במשך שנים הוא מוביל קמפיין בצורות שונות ובאופנים מגוונים נגד גדול הדור, בשנה האחרונה התעלה על עצמו וכתב ועמד מאחורי כתיבת פשקווילים וחוברות שלא ידוע מן ההיסטוריה של מאבקים בין גדולי ישראל שאי פעם ירדו לשפל כזה".

"הוא היה ממוקד מטרה בצורה שלא תיאמן, לגרום לכך שהציבור ישפיל אדם זה, את האיש המורם מעם שרוב עולם התורה בעולם נשמע לו, את האיש שהוא תל תלפיות לרבים רבים בתוכנו, הגדול שמרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שלח להתייעץ אך ורק איתו. לא היה עלבון אחד, עלילה כלשהיא, שקרים למכביר, הכל כדי לפגוע בו. התחכום שלו עצום, אין דומה לו בכישרון להרע", כותב גרילק.

גרילק ממשיך במאמרו ומביא דוגמא למעשיו של גרוסמן וכותב: "הוא האחראי ישירות לאווירה שנוצרה כאילו מתכוון הגראי"ל שכונה באחד מכתבי הפלסתר שלו כ'משכיל' למכור את כל עולם התורה".

"ועתה נוסף על כך שאפשר להאשימו בכך שדבריו עלולים היו להביא גם לניסיון רצח הרי שלפחות על פי פרשת עכן אנחנו יודעים שהוא אחראי. האחריות של המבצע בפועל בסוף השרשרת של ההצבעה אינה גורעת כהוא זה מחטאו של ראש הפירמידה שמפעיל מכניזם זה, אין ברירה לאור מה שקרה ביום רביעי בבוקר חייבים לדבר בגלוי, להפנות את האצבע המאשימה כלפי מי שאשם", כותב גרילק.

לסיום, מתייחס גרילק לתפקידו בעבר כעורך 'יתד נאמן' בתקופה שלפני נתי גרוסמן וכותב שאף הוא הותקף במאמר ע"י אותו איש בעיתון. גרילק מסביר כי בניגוד לטענות הרווחות שעל שדעתו של מרן הרב שך זצ"ל היתה שעל "יתד" להיות תוקפני ומליטנטי ברוח גרוסמן הרי שלו עצמו הורה מרן הרב שך שלא לתקוף איש.

"באמתחתינו", מסיים גרילק את מאמרו החריף, "יותר מסיפור אחד כיצד 'יורשי' בעריכת יתד דאג ללא הרף לתקוף אישית כל מי שלא זז לפי חלילו, כי תשוקה זו טבועה באופיו. במלחמתו האחרונה הידרדר לשפל חסר תקדים עד כי קם אברך אחד המוסתים הניזון משקריו ועלילותיו ועשה מעשה שפל ונבלה נעשתה בישראל".

זיוף נורא ע"י עץ!!!

הורדת הזיוף כקובץ.pdf



אנשי "עץ" ומקורביהם נחשדים בשעות האחרונות כמי שזייפו בלי כל בושה מכתב של כביכול מרן הגר"ח קנייבסקי, שכביכול חוזר בו מהדברים החמורים ביותר שכתב במכתבים הפומביים בימים האחרונים כנגד מפלגת 'בני תורה' שסימנה עץ.

בהודעה שיצאה מטעמם נאמר כי "קבוצת אברכים שביקרה אצל מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א, העמידו אותו על העובדה שהרשימה שכאילו עליה נכתבו הדברים החמורים, היא רשימה של רבי שמואל אויערבאך.

הגר"ח הוציא את עטו ורשם להם שעדיין דעתו הצבעה לג', אבל כל מה שרשם במכתבו מאמש לא קשור למפלגה שמאחוריה רבי שמואל אויערבאך".

הגורמים הקשורים ל'בני תורה' הפיצו, בזיוף מוחלט כאמור, את המכתב הבא, שהספיק להיות מוכחש לחלוטין על ידי הגר"ח קנייבסקי, שכידוע מתנגד בכל תוקף למפלגת 'בני תורה' ולעומדים מאחוריה, להם הוא מודע היטב:

מבית מרן הגר"ח נמסר בתגובה לזיוף החמור: "המומים ומזועזעים מגודל החוצפה בזיוף כתב קודשו של מרן הגר"ח שליט"א. מדובר במעשה שטרם נשמע כמותו בעולם התורה ומה שמעיד עד כמה דבריו החריפים של מרן נגד אנשי עץ שרירים וקיימים".

מרן הגר"ח ששמע על כך אמר על המזייפים: "אין להם מחילה בזה ובבא למי שעשה זאת. לא יינקה מדינה של גיהנום!

המכתב המזוייף:
http://www.kooker.co.il/%D7%9E%D7%A8%D7%9F-%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%97-%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%90-%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8/

הרב מאיר ביר במכתב תקיף להרב יונה זלושינסקי

הורד כקובץ.pdf

בס"ד י"ג חשוון תשע"ד

לכבוד

הגאון ר' יונה זלושינסקי שליט"א

הזדמן לי לשמוע את כל השיעור שלכם בהלכות דעות בישיבה, ובאמת התרשמתי מכנות הדברים.

לצערינו ולדאבננו התרגלנו לשמוע בנושא הזה מאחרים רק דברי לצון, והנה זה הפעם היחידה ששמענו דברים כדרכה

של תורה, לא ליצנות. ודווקא משום כך החלטתי לענות עליהם, משום שלדעתי יש כמה טעויות ביסוד הדברים.

ובכן לפי דעתכם כמו שיש מחלוקת בית הלל ובית שמאי בהלכה, גם כאן יש מחלוקת כנ"ל וכל אחד הולך כפי רבו.

נכון הדבר בעניני הלכה, אבל לענין הנהגת הדור מקובל מרבותינו "ד ב ר אחד לדור ולא שני ד ב ר ים לדור". הנהגת הדור

מסורה בכל דור ודור לגדול הדור. והיו דורות שהיו שני מנהיגים שהנהיגו את הדור ביחד באחווה שלום ורעות. לדוגמא: דורם

של החזו"א והרב מבריסק, ותקופה של הסטייפלר והרב שך, ובתקופה של מרן הגרי"ש אלישיב שהנהיג את הדור ביחד עם

יבלט"א מרן הגראי"ל שטיינמן.

זכור לי אותו מקרה שהיה ת"ח אחד מתלמידיו של החזו"א שסבר אחרת ממרן בעל הקהילות יעקב זצ"ל בענין הבחירות

לעריית בני ברק, ואמר שלחזו"א היתה הנהגה אחרת ואנו נוהגים לפי החזו"א, ומרן הרב שך זצוק"ל ראה בזה ערעור על

סמכות גדול הדור. ואע"פ שהם טענו שאם לא יצביעו למועמד של פא"י ואגודה ביחד, יעלה המפד"ל ויחריב את בני ברק

ויסעו ברחוב השומר בשבת, מרן הרב שך נזעק על זה ואמר: 'תחרב בני ברק, ועוד עשר כמוה, וגם אם יסעו ברחוב השומר

בשבת לא יפול דבר אחד מדברי הסטייפלר'. אני לא אומר שאין אפשרות של מחלוקת, אבל כשגדולי הדור חשים שיש ערעור

על סמכות של גדול הדור - נזעקים !

בעיתון ה'פשקוויל' הידוע, הביא סיפור מבחירות פנימיות באגודה שמרן בעל הקהילות יעקב זצוק"ל כתב ביום הבחירות

דאז: 'לידידי ורעי, בבקשה להצביע למישהו מסוים'. ומרן הרב שך לא רצה בהתחלה להתערב, אבל אז יצא המכתב משלשה

גדולי עולם עבור הנציג השני. ובאמת שלא היה בעצם מכתב זה ערעור על סמכות גדולי הדור, שהרי תמיד קיבלו שלשתם

את מרות גדול הדור הסטייפלר בהנהגת הציבור, אבל כשיצא רמקול בחצות ירושלים "יחיד ורבים הלכה כרבים", כאן הרב

שך זצ"ל הרגיש ערעור על סמכות גדול הדור שלענין זה לא שייך יחיד ורבים הלכה כרבים, ואחרי השיעור ביום שלישי אמר

לכולם: 'עכשיו יש מצוה לכולם להצביע לנציג של הסטייפלר' !

במועצת גדולי התורה הרב שך זצ"ל הביא מכתב של הסטייפלר בענין מסוים, ואמרו לו: 'אנחנו הרוב'. הרב שך זצ"ל

עזב בכעס את האולם, ואמר: 'מה שייך יחיד ורבים כשגדול הדור מביע את דעתו'.

כשהיתה מחלוקת על הרבנות בווילנא והמועמד השני היה ת"ח גדול וחניך ישי' סלבודקא, שמעתי שהרב משה בלוי

זצ"ל היה אח"כ אצל ר' חיים עוזר, ור' חיים עוזר שאל אותו: 'מדוע לא שומעים בווילנא מה שאומרים בירושלים על

המחלוקת?!' וכשחזר ר' משה בלוי לירושלים, שאל מרן ר' יוסף חיים זוננפלד זצ"ל: 'מדוע לא שומעים מווילנא תגובות על

המחלוקת בירושלים?!' וכידוע ר' חיים עוזר היה גדול הדור, וכנראה שהוא סבר שלא צריך בווילנא להתערב במחלוקת

שקשורה לעניני המקום )ירושלים( כשלא נמצאים שם. אבל מכיוון שר' חיים עוזר היה גדול הדור והיה קיים חשש על סמכותו,

היתה חייבת לקום צעקה מסוף העולם ועד סופו )וגם בירושלים(.

ומרן החזו"א זצ"ל שפסק לעצמו שלא צריך להתערב בשום עסקנות )כשהוא היה בווילנא( מצד חשש ביטול תורה, אבל

לענין ערעור על סמכות רבינו חיים עוזר לחם כארי ביחד עם החפץ חיים זצוק"ל.

זה מפורסם, ורק עקש ופתלתול יכול להכחיש שמרן הרב אלישיב זצוק"ל החזיק שמרן הגראי"ל הוא גדול הדור אחריו.

כל ההתייחסות למרן שליט"א היתה התייחסות אחרת לגמרי, אפשר לומר אפילו שווה בשווה, מכל ת"ח אחר שבדור.

והדברים ידועים ומפורסמים.

וכשהיה אותו עיתונאי ולבלר שביזה את מרן הגראי"ל בשיטתיות ולרוב ענותנותו היה לו כח לסבול את זאת, אבל

כשהגיע מצב כשאותו לבלר חיבל בכל הנהגה שלו ורוצה לחייב את גדול הדור לקבל את דעתו שהוא ה'מבין' כביכול מה הרב

שך היה אומר, מרן שליט"א החליט שכך לא שייך להנהיג את הדור ולכן הרחיקו מעמדתו, בא ת"ח אחד ואמר דעתו שאין

למרן שליט"א זכות לעשות דבר זה, אין לך ערעור גדול מזה על סמכות גדול הדור !

ואע"פ שאותו ת"ח כתב שזו היתה דעתו של מרן הרב אלישיב זצ"ל, הרי כל מי שיש לו מח בקודקודו מבין שלא שייך

שמרן זצ"ל היה מחייב את מנהיג הדור לעבוד יחד עם מי שמפריע לו, ובהכרח שאותו ת"ח לא הבין נכון את דברי מרן זצ"ל.

ובפרט שגדולי תלמידיו מעידים אחרת, ומרן הגר"ח סמך ידיו עליהם.

קיימת בציבור השאלה, מדוע אין למרן שליט"א דו שיח עם אותו ת"ח. והתשובה כמובן, כיצד יכול להיות דו שיח

כשהמטרה היא לכפות דעה שלא כרצונו וכהבנתו של מרן שליט"א.

ולכן ברור שכל המשך הדברים שכולל הוצאת עיתון חילופי )פשקויל בלע"ז( והקמת מפלגה נפרדת, הכל הוא פועל יוצא

מאותו רצון לעקור את הסמכות של גדול הדור, וצריך להבין שלא כל מי שרוצה ליטול את השם יבוא ויטול.

נמצא שכל המחלוקת שקיימת בתוכנו, היא אך ורק ערעור על סמכות גדול הדור!!!

הדור הצעיר שלא הכירו את הרב שך, וכל מה שיודעים מהרב שך הוא לומר: 'הרב שך החזיק מפלוני ולא החזיק

מפלוני'. ואנחנו ששמענו את השיעורים והשיחת של הרב שך מבינים שלא מי שזועק: "הרב שך... הרב שך...", הוא גדול

הדור, רק כמו שאמר הגאון ר' יצחק זילברשטיין בשמו של חמיו זצוק"ל 'שיש למרן שליט"א נקיות הדעת כזו שזה קרוב לרוח הקודש', והרי זה יסוד היסודות ששמענו כל הזמן מהרב שך, שנקיות הדעת זה יסוד הכל. וכמו שכתבתי במאמר

שהתפרסם ב'יתד' פרשת ויחי תשע"ג.

ותמהת על דברי מרן הגר"ח שליט"א שמי שאומר שהוא רוצה את דעת רבו, מדוע הוא נקרא מבזה ת"ח?

וכנראה שמרן הגר"ח שליט"א סובר שעצם הדבר להגיד על גדול הדור שהוא לא ראוי להנהיג את הדור, כנראה שזה

האופן הכי גרוע של מבזה ת"ח.

מלבד זאת כידוע לכם, הייתי שנים רבות בישיבה שלכם, ושמעתי הרבה לעג וביזוי ת"ח על מרן שליט"א.

ומה שטענת שיש אנשים שרק לפני כמה שנים ביזו את מרן שליט"א באופן נורא, עכשיו הם זועקים 'כבוד התורה!', אני

תמה עליכם מאד, למה אתה בכלל מתייחס אליהם? למה לא מתייחסים לזקני הדור שזועקים שזה ענין של כבוד התורה:

הגאון הגדול ר' יצחק שיינר שליט"א, הגאון הגדול ר' אריה פינקל שליט"א, והגאונים הגדולים ר' ברוך מרדכי אזרחי שליט"א

ור' משה הלל הירש שליט"א ור' יצחק זילברשטיין שליט"א.

ומה שאתה טוען שאנו תלמידים של הרב שך זצוק"ל וממשיכים מסורת שלו, ודבר זה נותן כח לאותו ת"ח לחלוק על

גדול הדור. אני אומר בכאב לב שדיבורים כאלו מאד מצערים, זה נשמע כמו שאחרים אומרים: שמרן שליט"א בא

לעקור את מסורת הרב שך זצוק"ל.

התבוננתי לאחרונה והתפעלתי מאד מגדלות מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א ומרן ר' ניסים קרליץ שליט"א שהכריזו

בפטירת מרן הרב אלישיב זצוק"ל שמרן שליט"א הוא מנהיג הדור, כמו שמרן הגר"ח כתב שהוא נושא את משא הדור, והרי

ידוע שיש להם השקפות שונות משלו בהרבה ענינים, וגם הם יכלו לומר יש לנו את רבינו החזו"א וזה לא בדיוק מתאים לנו,

ועם כל זה הכריזו שהוא מנהיג הדור.

אני בטוח שאם לא היו עושים את כל המחלוקת הזאת, כמו שראינו שמרן שליט"א לא עומד כל פעם על דעתו כפי

שביטל את דעתו בענין מסוים של לימודי חול עם קודש למרן ר' ניסים שליט"א, פשוט ששייך גם שאם הגאון הגדול ר' מאיר

צבי שליט"א היה אומר דעה בשם הרב שך זצ"ל, מרן שליט"א היה מתייחס והיה שייך שיבטל דעתו. ואם הדברים לא היו

מתקבלים על דעת מרן שליט"א, אז: "דור דור ודורשיו".

כשהגאון הגדול ר' מאיר צבי שליט"א הגיע פעם למועצת גדולי התורה, שמעתי שמרן שליט"א התבטא: "הרגשתי כאילו

מרן הרב שך זצ"ל היה כאן".

ואתם יודעים טוב מאד שבזדון עשו אוירה בישיבה כאילו מרן שליט"א נגד הרב אלישיב בענין הישיבה, ובאמת שהם

עבדו בשיתוף פעולה מלא. ואני יכול להעיד על ערעורים שהיו להנהלת הישיבה על הנהגת מרן שליט"א בישיבה, שמרן הרב

אלישיב זצ"ל ביטל אותם כעפרא דארעא. וכל ההתערבות בענין הישיבה באה מצידו כדי להיטיב לישיבה שלכם ולהגדילה.

ולא כעפרא לפומיה של אותו לבלר שרוצה להיות מנהיג הדור ששמעתי במו אזני מפיו: שכל ההתערבות של מרן שליט"א

בישיבה היא כדי להחריב את פוניבז' ולהגדיל את 'ארחות תורה', אוי לאוזני שכך שמעו ! ובאותו מעמד פער פיו נגד הגאון

הגדול ר' אלי-ה שווי זצ"ל כשנפגש בפעם הראשונה עם מרן שליט"א והתפעל מאד מנקיות דעתו וסבר שהוא מנהיג הדור,

אותו לבלר אמר )על ר' אלי-ה שווי( כך: 'שהוא כמו ילד קטן שאפשר להקסים אותו'. )עפ"ל(.

מרן ר' אהרן לייב שטיינמן הוא מנהיג שמכיל את כולם. הוא רצה לעזור להגאון הגדול ר' מרדכי גרוס שליט"א, הוא רצה

לעזור לכם בדרכים שקטות שתהיה לכם ישיבה גדולה וטובה! והייתם יכולים להמשיך דרכו של הרב שך זצ"ל שלא היתה

דרך של מחלוקת לכל יודעי דבר, אם רק הייתם מקבלים את מרותו,

אוי לנו שכך עלתה בימינו !!!

אף אחד לא יאמר לתלמידי החזו"א שהם חייבים להיות תלמידי הרב שך, אפילו כשהיה בחיים.

אף אחד לא אומר לתלמידי מרן הרב שך זצ"ל להיות תלמידים של מרן הגראי"ל שליט"א.

ואני אומר על עצמי שאינני יודע אם בישיבה שלכם מזכירים בשיחות ובשיעורים את דברי מרן בעל ה'אבי עזרי' כמו

שאצלי בכולל באלעד, ואני לא מרגיש את עצמי פחות תלמיד של הרב שך ממכם, אני חי ונושם את זה כל היום.

ואני לא רואה שום סתירה בזה שמרן הרב אי"ל שטיינמן שליט"א הוא גדול הדור היום !

אין כאן מחלוקת בית שמאי ובית הלל !

יש כאן עקירת סמכותו של גדול הדור !

יש כאן ביזוי תלמידי חכמים באופן הכי גרוע !

מכתב לבן ישיבה בענין דרכי ההנהגה

הורד כקובץ.pdf



דרכי ההנהגה
בעת כזו שהציבור התורני מוצא את עצמו מתנהל על פי מושגי הדמוקרטיה, כאשר בחורי
הישיבות נהפכו למכריעים בסוגיות הציבוריות, ממילא הדבר המתבקש הוא עכ"פ לדעת
להבין ולהתבונן, מהן הבעיות העומדות לפתחנו. ומהם דרכי הפתרון בהנהגת גדולי
הדורות זצ"ל, וחכמי הדור החיים עמנו.
פרק א – צורת ההתמודדות עם בעיות
פרק ב - רדידות ה"שיטה"
פרק ג – ההשפעה על סגנון החיים והחינוך
פרק ד – "בתחבולות עשה מלחמה" ]הטקטיקה במאבק הגיוס[.
פרק ה – "עת לחשות ועת לדבר"