מכתב החזון אי"ש לרב קלמן כהנא

גודל אהבתי אליך יקירי, מאז ומקדם, לא יתנני לעמוד על דמך הנשפך כמים, לא מידי אויביך ולא ידי אוהביך, רק מידך אתה, אשר עבר עליך רוח שטות לאבד עצמך לדעת, להבאיש את נפשך בעיני כל יראי ה' באמת ובעיני חכמי ישראל שבדור, ולהשאיר את זכרך לדראון עולם.

השיטה לעשות את התורה לחלקים שנים, הוראה באיסור והיתר חלק אחד והוראה בשוק החיים חלק שני, להיות נכנעים להוראות חכמי הדור בחלק הראשון ולהשאיר לחופש בחירתם בחלק השני - היא השיטה הישנה של המינים בירידת היהדות באשכנז, אשר הדיחו את עם ישראל עד שיתערב בגויים ולא נשאר לפליטה. 

והנה קמת לעשות תרבות החטאים האלה. תחת אשר היית עולה מעלה מעלה בימים הראשונים, ואני הייתי מצטער שלא זכית עדיין לעומק גפ"ת, אשר מי משלא זכה בזה אין בכוחו לדעת את צוף דבש תורתנו הק', ולא זכית לדביקות האמונה והבטחון אשר ניתן לקנין יחידים תחת השמש, והנה באמצע דרכך הצליח השטן להטותך מני הדרך של העיון והשקידה להיות עוסק בצרכי ציבור. בדרך זה אמנם פגשת נלוזות, ערבה עליך הכבוד המדומה והשררה, ונטית לוותר על חנך בעיני חכמים, רק למצוא חן בחוצות, וכדרך הולכי שולל לא הרגשת כי הנך מתגלגל במורד ההר. וזכרונך, שהיה משמחני מקדם, היה מצערני בימים האחרונים. הייתי מרבה בתפילה שתעזוב עסקנותך ותשוב לשקידת התורה.

במכתבך האחרון ראיתיך מהרהר אחרי מדותי והנך לוקח לך החפש במשהו לנטות מדעותי. ואם באמת הוא מפני השוחד של אהבת השררה, חשבת ששיקול דעתך הוא משקל הצדק.

המכאוב הגדול של גיוס הבנות לא הכאיב את לבך מפני שהנך עשר מעלות אחורנית משרפי מעלה, חכמי התורה והוגיה יומם ולילה. קשה להסביר כאב. הצעירות בנות י"ח-כ"ב שנה, המקסימות בחורי ישראל, לבות האבות והאמהות עליהן תמיד בלי מסח [!], ובעולם שלנו, אשר רבו הכופרים והפוקרים, משנה פחדם בלבות הצנועות על כל צעד ושעל. גזירת כפיה בכל אופן שהוא בגיל הזה מרגיז לב. כמה מן שבר המצפון בבדיקה רפואית לחוד, תצלנה אוזן משמוע. חרדה אחזה את כל ההורים הצנועים מיום הושמעה ההצכה, והנך בכוחך מכריע את הגזירה במחי כפים על דמעת העשוקים, יראי שמים באמת, עמודי ההוראה כגדולי הדור ומוריו.

ההפלאה בין הוראת איסור והיתר להוראת הגדרים והגזירות, הפלאה זו היא גילוי פנים בתורה, ומבזה תלמידי חכמים, ונמנין בין אלו שאין להן חלק לעולם הבא ונפסלין לעדות.

צעדך המגונה יגרום לך שנאת לב לבחירי עם ישראל, ע"פ הכלל כמים פנים אל פנים, כי בטח יפסקו דינך כ... גמור, וזה ישפיע על צאצאיך להרחיקם מאהבת הצדיקים, וזו דרך החינוך אשר בחרת?

אם יש בך לחגור כח ולעשות תשובה, עליך להתפטר מלהיות חבר הכנסת ולעזוב את כל המחנה, ולשוב לשקידת התורה - אשריך וטוב לך.

ההיסטוריה של תחילת המאבק

כשהרב שך ירד מעל במת הציבוריות היו שני מוקדי כח בציבור הליטאי. הגרי"ש אלישיב והגראי"ל שטיינמן, כשהגרי"ש הוא הבכיר מבניהם אבל הגראי"ל היה הרבה יותר מעורב והרבה יותר שולט מבחינה מעשית.

כל הדיונים על החינוך העצמאי נעשו אצל הגראי"ל בבחירות לעיריות שהיו בתשנ"ו הגראי"ל היו חתום על הקריאות קודש בכל הארץ, כשהגרי"ש היה חתום רק על הק"ק בי-ם (והצטרף לקריאתם של רבני ב"ב, על הבחירות בב"ב) השליטה המעשית ביתד היתה בידיו ע"י המזכיר מונק, וכן הלאה.

(הדברים מכאן והלאה הם פרשנות שלי על סמך קריאת כותרות ביתד)

בקיץ תשנ"ח בעיית אי גיוס בני הישיבות היתה שוב בצורה מאוד חזקה על הבמה הציבורית. כחלק מהמאמצים שהשקיעו חברי הכנסת בעניין, אברהם רביץ נפגש עם חברי כנסת מהמערך וממרץ וניסה להוביל מהלך שיוסדר דחיית גיוס בני הישיבות תמורת הקמת מסלולים יעודיים לחרדים בצבא, וידיעה ברוח זה המשבחת את פעילות אברהם רביץ הופיעה ביתד.

נעזוב רגע את הנושאים העקרוניים ונקפוץ רגע לרכילות, רביץ לא היה באמת בשר מבשרה של דגל התורה, הוא לא היה מבאי ביתו של הרב שך, אנשי החצר של בבית של הרב שך לא סבלו אותו, אנשי יתד שבמידה רבה היו חבורה אחת יוצאי ישיבת גרודנא (רוט, לבין, וורצל, וכן גפני) לא גיבו אותו ואף רדפו אותו במידה מסויימת, היחסים בין גפני לרביץ לא היו מן המשופרים, גפני שעמד במידה רבה מאחורי הקמת דגל התורה, והוא היה להבנתו אמור לעמוד בראשות דגל התורה, אבל גפני לא היה אישיות ציבורית מוכרת והרב שך הנחית ברגע האחרון את רביץ לרשימה, וגפני חש תמיד שרביץ גונב לו את המקום הראשון, רביץ קיבל תמיד את המקום וגפני היה בוכה על זה בעיתונות החוץ מפלגתית.

נחזור לעניין גיוס בני הישיבות, ברגע שפורסמה הידיעה הזאת (שכמובן התקשרה לויכוח הקודם על הנושא הנח''ל החרדי כן או לא) קפצו לכמה אנשים כל הפיוזים , למחרת(!) פורסם הודעה משותפת של מועצות גדולי התורה שלא שייך מו"מ על דחיית גיוס בני הישיבות והנושא אינו עומד על הפרק.

רביץ גם פרסם הבהרה ביתד ש"לא התכוונתי" ו"הדברים הוצאו מהקשרם" וכן הלאה.

אבל הנושא לא ירד מהפרק, ורביץ או אנשים אחרים (מוטל'ה קרליץ?) עדיין המשיכו לעסוק בנושא ולהציע את המשך דחיית גיוס בני הישיבות תמורת הקמת מסלולים לאלו שאינם לומדים.

וכך אחרי שבוע פורסם ביתד החלטת הועד הפועל של ועד הישיבות שהנושא לא עומד לדיון, ועדיין הנושא עמד לדיון.

בסוף אותו שבוע יצאו כמה אנשים מביתו של מרן הרב שך עם פסק דרמטי שיש למסור את הנפש על אי גיוס בני הישיבות (הרב שך היה אז במצב אם לומר בעדינות שהיה צריך אישור מרופא לפני שמקבלים הוראות ממנו) וכמובן כותרת ראשית במשך כמה ימים ביתד (הדים נרחבים) והחתמה של רבנים נוספים על הפסק וכו' וכו'

ומי שלא הבין על מה מדובר נעמד הגרב''ש דויטש בכינוס פעילי דגל התורה שהתקיים אז בקיבוץ חפץ חיים. ואמר "חייב להיות ברור שאחרי פסקו של מרן ראש הישיבה. אין על מה לדבר!"
ועדיין הנושא עמד על הפרק

(בין הדברים שצוטטו ביתד אמר הגרב"ש דויטש את הדברים הבאים: "חייבים למנות רבנים שאינם מעורבים, שישמעו דעת תורה מגדולי הדור שלא כל אחד יביא את הדעת תורה שהוא שמע. צריך לבחור גוף מוסכם שיורכב מאותם שאינם מעורבים בחיים הפוליטיים שיהיו בקשר עם גדולי הדור והחכי"ם והם אלו שיוסמכו לומר את דעת התורה של מרנן ורבנן שליט"א" מה הכוונה בדברים הנ"ל?)

כעבור שנה לערך הוקמה ועדת טל שהמנדט שלה כלל גם הקמת מסלולים נפרדים בצבא לחרדים.

הרב אלישיב הורה לפרסם ביתד הבהרה שהקמת מסלולים הינה לא ביוזמת הציבור החרדי, ואין לרבנים חלק בהקמתם.

נאמני הגראי"ל שפחדו שההבהרה תתפרש כפגיעה בגראי"ל (על רקע הטענות שהוא תומך בנח"ל החרדי) מנעו את פרסומה ביתד,

זה היה יכול להיות פיצוץ גדול שהמחלוקת כרגע בציבור הליטאי היא רק משל חיוור מול המחלוקת שיכלה להיווצר אז בין הגראי"ל לגרי"ש, (אני מעריך בזהירות שהיו שני מחנות שווים פחות או יותר בגודלם, כשלגרי"ש היתה עדיפות קטנה) מחנה הפלס אוהב להזכר שאחרי סיום תקופת הגרי"ז נוצרו בציבוריות הליטאית שני מחנות מצד א' ר' חיים שמואלביץ ר' יחזקאל אברמסקי  (ור' שמואל אוירבעך שהיה אחד מנציגי שלומי אמונים) מול הסטאייפלער והרב שך. כשהציבור הירושלמי היה בערך פי שנים מהציבור הבני ברקי.

למעשה הפיצוץ נמנע כשהגראי"ל התקפל, הכתבה פורסמה כולל התנצלות על העיכוב, מונק מנאמני הגראי"ל התפטר ומונה תחתיו איש מנאמני הגרי"ש. הרב משקובסקי מספר שהגראי"ל שלח לומר לגרי"ש שלעולם לא יחלוק עליו, שמעתי גם סיפור שרביץ שאל את הגרי"ש באיזה עניין, והגרי"ש ענה ושלח אותו לשמוע גם את חוות דעתו של הגראי"ל שענה הפוך מהגרי"ש, רביץ לא חזר לגרי"ש כפי שהיה מתבקש אלא עשה כהוראת הגראי"ל לפי המסופר הגרי"ש שלח להביא את מורת רוחו לפני הגראי"ל, והגראי"ל ענה בתגובה. הוא רוצה להנהיג? אדרבה.

(להבנתי הגראי"ל העריך שהגרי"ש לא מסוגל לפי טבעו להנהיג את הציבור ולא האמין שהגרי"ש יקח את זה על עצמו)

נחזור לעניין גיוס בני הישיבות ועדת טל התכנסה ועל השולחן הונח כצפוי הקמת מסלולים חרדיים בצבא כתמורה לאי גיוס בני הישיבות (רק להזכיר. המסלולים היו קיימים כבר קודם. לא היה מדובר במשהו חדש, רק התלייה של אי גיוס בני הישיבות במסלולים היתה חדשה)

הגראי"ל באמצעות שליחו מוטל'ה קרליץ לא התנגד, הגרי"ש שמר כדרכו על פאסיביות, אבל מי שנלחם בכל הכח היה… הגר"ש

לראשונה מאז הקמתו פורסם ביתד בעמוד הראשון מכתב מראש ישיבה שאפילו לא היה חבר במעצג"ת בו הוא תוקף את התנהלות הנציגים החרדיים, באומרו שבנושאים עקרוניים כמו גיוס בני הישיבות אי אפשר לקבל החלטות רק בהסכמה של כל ראשי הישיבות, כשבצמוד למכתב הזה מופיע מכתבו של מזכיר ועדת הרבנים של דגה"ת הגרח"ש קרליץ שידוע לו שכל מה שהנציגים עושים זה ע"ד מרנן ורבנן שליט"א.

בתרגום לעברית פשוטה הגר"ש תקף בצורה ישירה על גבי עמודו הראשון של יתד את הנהגת הגראי"ל ובעקיפין גם את הנהגת הגרי"ש, והודיע לו חגיגית בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שאין לו סמכות להחליט בלי להתייעץ קודם עם הגר"ש (...)  

הגראי"ל לא ספר את הגר"ש במיוחד, ואף שהיו עוד הרבה מגדולי התורה שהתנגדו למהלך הגראי"ל המשיך לדחוף אותו בכל הכח (כפי שהגדיר לי אחד מבאי ביתו, הוא דן עם הגרמ"י לפקוביץ, צעק על ר''ש בירנבוים, והתעלם מהגר"ש) וחוק טל עבר בכנסת בתמיכת החכי"ם החרדים כשרביץ מצביע גם בעד המסלולים (וגפני מתנגד לסעיפים הנ"ל) והגרי"ש דרך יתד מגבה אותם, ואילו הגר"ש עם הגרמ"ש שפירא ועם הגרמ"י לפקוביץ (כשנכדו טוען שחתימתו מזוייפת) מורים במכתב פומבי לחכי''ם החרדים להמרות את  פי הגראי"ל והגרי"ש ולהתנגד למהלך.

אחרי שעבר החוק הגראי"ל עשה סיבוב בארץ והחתים את רוב רובם של ראשי הישיבות הלוטאיות על מכתב ברכה למוטל'ה קרליץ על העברת חוק טל.

זה היה תחילת המאבק הפומבי של הגר"ש במנהיגות הגראי"ל ונקודת הזינוק שלו במרוץ למנהיגות של הציבור הליטאי.

עד מהרה נמצאו עוד נושאים להאבק עליהם. כמו היחס לחילוניות האם להאבק בה כפי שדרש הגר"ש או למצוא דרך להמעיט את החיכוך עם הרוב החילוני כפי שניסה הגראי"ל להוביל באמנת כנרת (ע"ע) בזה הגרי"ש תמך בעמדת הגר"ש ואף יצא פומבית נגד עמדת הגראי"ל (בלי להזכירו בשמו)

כך גם היחס להוראות משרד החינוך בנוגע ל"חינוך הטהור" שהגראי"ל הורה לנסות להסתדר עם הוראות משרד החינוך, ואילו הגר"ש יחד עם הגרמ"י לפקוביץ נלחמו נגד. (הגרי"ש לא התערב) הדברים חודדו פומבית בועידה של דגל התורה בזכרון שהגראי"ל לא הופיע יחד עם הגרמ"י לפקוביץ שנאם שם נגד מהלכי הגראי"ל, הדברים צונזרו ביתד, וכמובן שלמעשה עשו כפי שהורה הגראי"ל שמאז הרב שך הוא ניהל דה פקטו את הציבור הליטאי.

כל חיי הרב אלישיב היתה מראית עין של מחנה ליטאי אחד, אבל מתחת לפני השטח כל צד בנה את עצמו ליום שאחרי, כך למשל שלב לאחים שעמד תחת נשיאות הגראי"ל עשה כינוס מרכזי פעם בשנה, דאגו נאמני הגר"ש לעשות כינוס מקביל יום אחר כך באותו מקום תחת הכותרת של לימוד תורה, כאומרם ראו מה ביננו לבינו.

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=3&topic_id=3058651&forum_id=771

ניסיון להציג הסבר מדויק - אך מקוצר, של המאבק הפנים ליטאי והשלכותיו

לבקשת ידיד, ולרגל חוסר ההבנה של רבים, בעיקר בקרב 'הקולגות לענייני', הנה ניסיון להציג הסבר מדויק - אך מקוצר, של המאבק הפנים ליטאי והשלכותיו, וכו' וכו', וזה החלי, ומי יודע מתי תסיימי.

פרק א

מיותר להכביר במילים על עידן הרב שך, כנ"ל עידן הגרי"ש, נדלג ישר לסוף: כאשר הגרי"ש שכב על ערש דווי, שבה ההנהגה הציבורית הליטאית [דגל התורה, שארית, יתד, עולם הישיבות וועד הישיבות, קופות הצדקה, נגידי עם, רשתות הכוללים ועוד] לידיו של הגראי"ל שטיינמן [שכבר נשא בתפקיד קודם לכן בהחלטת ה-60:40 המפורסמת, אבל זה שייך לעידן ההיסטורי]. באחד מהכלים הציבוריים הללו, הועסק איש מפתח שחשש לאבד את שליטתו בהמון, שמו נתי גרוסמן.

פרק ב

הגראי"ל ניסה למצוא דרך 'לתקן' את הקו הפגום לטעמו של העיתון, אך כל מאמציו עלו בתוהו. בשלב מסוים, ובתמיכתם של הגרי"ג אדלשטיין והגר"ח קנייבסקי, יזמו הבעלים החוקיים של העיתון חילופי גברי בהנהלה, שאפשרו את הדחתו החוקית לחלוטין של הברנש, שסירב בתחילה לקבל את הדין ונקט בשלל אמצעים אלימים ומשפטיים - שכשלו כולם. בלית ברירה, ומחמת הצורך בפרנסה, הלך ופתח עיתון בשם 'הפלס'.

פרק ג

מקדמת דנא היה בירושלים יהודי ת"ח יקר בשם הגר"ש אוירבך. יהודי זה ככל שהצליח בתורה - לא הצליח בשום דבר אחר שאינו תורה. ניסיונות עבר שלו להוביל מהלכים פוליטיים כשלו כולם [תל"ם כדוגמה קיצונית], והוא נודע בעיקר בשל מזגו הבלתי מתפשר והקנאי, כאופי הסביבה בה צמח. אכן, איש לא חשב מעולם שאדם זה יכול 'להנהיג' את הציבור החרדי, או ציבור בכלל, למעט ישיבה נחמדה בראשותו ומעט תלמידיו. 

פרק ד

אממה, למספר פלגנים אלימים ובעלי מחלוקת מישיבות מסוימות, קרצה העובדה שיש כאן זקן ת"ח, אשר היה לו איזשהו קשר [בעיקר פוטוגני] לרב שך ולרב אלישיב, ואשר בהיעדר בני משפחה, ניתן ר"ל 'להשתמש' בו לכל יעד. עם החבורה הלזו נמנה גרוסמן הנ"ל, שכבר מימים ימימה קלט את הפוטנציאל, ודאג לרומם באלף ואחת ניואנסים ודקויות על גבי דקויות את קרנו של הגר"ש כביכול הוא 'ממשיך שושלת ההנהגה', וכך, בעבודה איכותית של דעת קהל, הצליח ליצור לאורך השנים מצג שווא, כביכול יש כאן איזשהי קונטרה להנהגת הציבור הליטאי.

פרק ה

בעזרת שימוש בשורה ארוכה מאוד של אמצעים בריוניים אלימים, שקרים מלוכלכים וזיופים נבזים [ואני מאוד מאוד עדין] ובאמצעות חבירה ל'אויבי' הגראי"ל מקדמת דנא, דוגמת הסיקריקים ושאר פרחחים או חסידות מסוימת המאוהבת בראשי עיר חילוניים, תקפו חברי אותה כנופיה באופן שיטתי את הגראי"ל על כל צעד ושעל, אם אמר על ימין אמרו הם שהיא שמאל ולהיפך. והכול במיטב טעמים וחלקלקות לשון, תוך היפוך מלא של שיטתם מבלי לחשוב פעמיים [הנהגה אחת לדור או 2, זכות ביטוי לכול או השתקה גלובלית ועוד כהנה וכהנה].

פרק ו

ייאמר לזכותם, הם למדו היטב את מגרעות תלמידיו ואנשיו של הגראי"ל [ויש כאלה] וניצלו אותן עד תום. עם זאת, ההבנה על כך שהפסידו באופן סופי ומוחלט את הציבור הנייטרלי ויצאו מהמיינסטרים הליטאי, חלחלה ללבותם כאשר הגר"ח קנייבסקי סיפק שורת התבטאויות קיצונית במיוחד עליהם ועל כל הנלווה אליהם. בעקבותיה גם השיגו את מפלתם הסופית - קיבוע מחוץ למחנה באמצעות מפלגה קיקיונית, שספק אם תשרוד יותר מקדנציה, ובוודאי לא תהווה כוח כלשהו במישור הארצי. [אפרופו, למיטב ידיעתי, דווקא אסטרטגים כגרוסמן ועוד התנגדו למהלך, משום שהבינו את המשמעות של פרישה מהמערכת, לעומת האפשרות של המתנה לגלגל חוזר בעולם].

פרק ז

פתאום הגיעה גזירת הגיוס, אפרופו, גם לו היה מדובר בגזירת משיב הרוח או משהו בדומה לזה - משיכת זנבות הסוסים הייתה זהה. באמצעות שימוש יומיומי במגוון כתבים זוטרים לענייני [שלא לומר חסרי הבנה] הם יצרו מצג של 'הפלג המתנגד', ולך תסביר שמדובר בקומץ שובבים המתקשים בהסתגרות סמוך לסטנדר באשדוד או בשערי חסד. וכמובן, הדעה שלהם תהיה תמיד קיצונית מעבר לזו של הגראי"ל, בלי שום מבט או הבנה עניינית או לוגית, או רצון לפתור בעיה. למעשה, אין להם מושג מה הם רוצים, הם משוכנעים משום מה שמדינת ישראל תתקפל בפניהם ותכרע על 4, או משו בדומה לזה.

פרק ח

הגראי"ל ניהל לבינתיים מאבק שקול ומדוד, שכלל מלחמה על כל סעיף, משחקים פוליטיים של שלוחיו לפי הנדרש, פגישות והדלפות וכדומה - ככל שניתן להפיק את המרב מבלי לשבור את הכלים ולהשניא את הציבור החרדי. בלית ברירה, הוחלט לקיים מפגש מועצות ולאחריו עצרת תפילה המונית, בעיקר כדי לחדד את הבעייתיות שבסעיף הפלילי, שמשמעותו כי מי שילמד - עשוי להיחשב פושע רק בגלל שקידתו בתורה.

פרק ט

מטבע הדברים, ל'מועצת' מזמינים חברי מועצת. הגר"ח קנייבסקי והגר"ש וואזנר, כמו גם גאב"ד 'העדה' והאדמו"ר מסאטמר, אשר על מעמדם וגדלותם אין חולק - לא הוזמנו ולא היה להם אפילו הוה אמינא להגיע. גם הגר"ש אוירבך, לעניות דעתי, לא חשב לרגע שיש צורך בבואו, מאחר שפרש מהמועצת [וליתר דיוק היסטורי, מעולם לא צורף אליה באופן רשמי] ומאחר שתלמידיו והעיתון שכביכול מייצג אותו פעלו כל העת בניגוד גמור להחלטותיה.

פרק י

חבורת הפושטקים דלעיל, הבינה שהיעדרות הגר"ש מתמונה היסטורית כזו, תהווה חותמת פרונטלית נוספת למחיקתם מהמיינסטרים החרדי, והפעם לא רק מהמגזר הליטאי, אלא מהציבוריות החרדית כולה. לכן הם הפכו מהבוקר שמים וארץ כדי להביא את הגר"ש למעמד, ולטעמי, הנחילו לו את הביזיון הגדול ביותר שיכלו לגרום לת"ח, אולי יותר מהביזיונות והרדיפות שנחל מידיהם הגראי"ל במשך השנים. כאשר שוב, הדיון בין הצדדים אינו בכלל בשאלת התייצבות כזו או אחרת, אלא בשלת הנהגה פרגמטית וצמודת קרקע לבין הנהגה קיצונית ורחפנית, המנותקת ומשוללת אחיזה במציאות. אפילוג: וכך ישבו להם גדולי ישראל, והתקבלה התמונה דלעיל, והמסר החד כתער הבהיר בדיוק את מה שבני הבליעל חששו ממנו, אלא שבניגוד למערכות עברו, מי ששילם כאן את מחיר הביזיון הוא יהודי ת"ח ויר"ש, ועל כך מן הסתם ייענשו חבורת הגרוסמנים כדת וכדין בבוא העת וגו'.

נ.ב. מפאת הקיצור יתכן ודילגתי על פרקים מסוימים או הוכחות והסברים שונים. אני עומד על כך שכל מילה בטקסט מדויקת. ומבקש מכל חובבי הויכוח להימנע מטיעונים לא רציונליים/אד הומינם/ שאר תועבות והשמצות. מפאת חוסר הזמן גם איני מבטיח להתייחס לכל שאלה/הערה וכדומה. נ.ב.2 מובן שכל הנאמר לעיל הוא דעתי והשקפתי האישית, ואין בכך קשר לעבודתי, שם אני מחויב לגישה נייטראלית מלאה, וליחס הוגן לחלוטין. 

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=3&topic_id=3058651&forum_id=771

אמת על תילה

אמת על תילה

בשנת תשמ"ט כאשר היה הסערה הגדולה בהקמת "דגל התורה" ע"י מרן הגרא"מ שך זצ"ל, היו רבים מבני התורה שלא הבינו את נחיצות הענין וקיבלו את טענותיהם של הצד השני, ולכן ראה מרן הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל את צורך השעה לעמוד בפני אלפי בני תורה בכינוס מרכזי בירושלים ולהבהיר באופן חד משמעי מה המניעים של הצד השני, ולהפריך את טענותיהם מיניה וביה.  [עד שמרן הגראי"ל שטינמן שליט"א אמר לו לאחר הכינוס שהוא האיר לו את העינים בהבנת הענין, וכן מרן הגרא"מ שך זצ"ל האזין להקלטה של דברי מרן הגרמ"י ושלח לומר לו יישר כח].

רוח הדברים דשם נראה שהם מתאימים למצבינו כיום...

הנה כאשר מתבוננים ורואים את דרכי מלחמתם אפשר ללמוד על כוונתם, מנהלים מערכה רצופה בביזוי תלמידי חכמים, השפלת גדולי הדור שליט"א.

הם משתמשים בשמו של מרן הגרא"מ שך זצ"ל כאילו הם ממשיכים בדרכו והולכים לפי הוראותיו. והנה האדם היחידשמרן הגרא"מ שך התבטא על גדלותו ברבים בפני ציבור אלפים ג' פעמים, הלא הוא מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, את זה הם משמיטים ומנסים למחוק את זה. אם מרן הגרא"מ שך זצ"ל הוא מורה דרכיכם איך לא תבושו להלך כנגד דבריו.

מרן הגרא"מ שך זצ"ל בהספדו בתום ימי השבעה על מרן בעל הקהילות יעקב זצ"ל בהיכל ישיבת פוניבז' עמד והכריז שמרן הקהילות יעקב הניח אחריו "ברא כרעא דאבוה". על אותם מילים חזר מרן הגרא"מ שך זצ"ל ביום היא"צ הראשון של מרן בעל הקהילות יעקב – אב תשמ"ו בבית המדרש לדרמן.

ובמערכת הבחירות תשמ"ט במוצש"ק פרשת וירא, בעצרת עם שהתקיימה ברחובה של עיר ברחוב בן יעקב בבני ברק, כשהבימה היתה מלאה בגדולי זקני הדור, עמד מרן הגרא"מ שך זצ"ל לשאת את דבריו כשלצידו ישב מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א וכך אמר עליו מרן הגרא"מ שך זצ"ל "יושב כאן אדם גדול, אולי הגדול ביותר שיש בעולם בהלכה ובכל דבר, כאמרם ז"ל איזהו תלמיד חכם? ששואלים אותו דבר הלכה בכל מקום ואומרה. דרך ארץ שיהיה להמון בפניו!  כולנו מחוייבים לשמוע כל אשר יורנו "אפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין" גם כאשר אין הדברים מובנים".

ואותם אלו המכנים עצמם כתלמידי הרב שך וממשיכים בדרכו מוחקים את זה, האם זה לא ראיה שכל כוונתם הוא השפלת קרן התורה ולא הרמת קרן התורה.

הם מצהירים שהם הולכים בדרכו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, והם רודפים וצועקים נגד מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א על כך שאינו מוכן להצהיר שצריך למסור נפש על גיוס בני ישיבות.  והרי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל בסיון תשנ"ח כבר התנגד לנוסח זה ולא רצה לצרף חתימתו לכל גדולי ישראל שהצטרפו לקול קריאתו של מרן הגרא"מ שך זצ"ל שהוציאו הודעה בשמו בנוסח זה של מסירות נפש, אלא מרן הרב אלישיב זצ"ל כתב נוסח אחר בלי המשפט הנ"ל של מסירות נפש. (יתד נאמן בתאריך ד' סיון תשנ"ח). ואם כן איך לא תבושו לבוא בשם מרן הגרי"ש ולהלחם בזה במרן הגראי"ל.  הלא הדבר בשקר יסודו!

בי"ב אב תשס"ב כאשר אושר חוק טל בכנסת, בתמיכתם של חברי הכנסת של דגל התורה ה' רביץ וה' גפני, פרסם ראש ישיבת באר יעקב מרן הגרמ"ש שפירא זצ"ל מכתב ברבים, בו כתב על פרישתו מחברותו בתנועת דגל התורה, ובתו"ד שם כתב שנציגי דגל התורה פעלו בענין החוק שנוגע לדחיית גיוס בני הישיבות בניגוד לדעתם של רוב ראשי הישיבות.  לאחר פרסום מכתב זה התקבלה החלטה במערכת "יתד נאמן" להחרים את שמו של הגרמ"ש שפירא זצ"ל בעיתון ולא לפרסם שום דבר בשמו. הדבר כאב מאוד לציבור תלמידיו, הם פנו למרן הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל בבקשה שיפנה בענין זה למרן הגרי"ש, שהיות ונתברר שהחלטה זו התקבלה על פי הנחייתו של מרן הגרי"ש אלישיב שראה במכתבו של הגרמ"ש פגיעה במועצת גדולי התורה לאחר שהחכי"ם פעלו כפי ההחלטה שנתקבלה שם ברוב דעות. מרן הגרמ"י זצ"ל פנה במכתב למרן הגרי"ש אלישיב בבקשה ממנו לבטל החרם ביתד נאמן, וכתב במכתבו שלדעתו פרישת מרן הגרמ"ש זצ"ל אין בזה פגיעה במועצגדה"ת. מרן הגרי"ש ענה ואמר: ר' מיכל יהודה סובר שזו אינה פגיעה אבל אני סובר שמכתב זה הוא פגיעה במועצת גדולי התורה. יחיד ההולך בריש גלי נגד דעת רוב חברי מועצת גדולי התורה יש בזה פגיעה ולכן אני סובר לנכון את ההחרמה ביתד נאמן.

נתי גרוסמן והרבנים דויטש ופרידמן ניהלו אז את יתד נאמן ופעלו בזה כפי הוראתו של מרן הגרי"ש זצ"ל. מה קרה שאתם כיום מתנערים מכך ופועלים בדיוק הפוך, איך הנכם מגדלים את האחד והיחיד שהולך נגד דעת כל חברי מועצת גדולי התורה שעל זה פסק מרן הגרי"ש שצריך להחרים מלפרסם את דבריו. ועוד רוממות שמו של הגרי"ש נישא בפיכם.

אין זאת אלא כמו שמבאר רבינו יונה ז"ל בשער ג' אות קס בשערי תשובה שגם אנשים שעושים המצוות ונזהרים מכל עבירה במעשה ולשון כאשר עינם צרה בכבוד תלמידי חכמים הישרים והצדיקים ושונאים עטרת תפארתם הרי הם בכלל שונאי ד'.

ואם יטענו הרי גם בצד שלנו יש גדולי תורה על זה אמר מרן הגרמ"י במשאו בשנת תשמ"ט, "ללימוד התורה יש דרגות ורק אלו הלומדים בנקיות ובקדושה הם זוכים לדעת תורה ברורה" ומי לנו גדול יותר מרבינו חיים קניבסקי שליט"א.

מספר רבי שלמה לוינשטיין שליט"א באחת ההזדמנויות שאלתי למרן הגרמ"י זצ"ל האם יש בדור שלנו רוח הקודש, וענה לי רוח הקודש אינני יודע אבל דבר ד' בפיו יש למרן רבי חיים קניבסקי שליט"א, והוספתי ושאלתי למה רק הוא זכה לכך, הרי יש בדור גדולי הדור זקנים ומבוגרים ממנו שהם ענקים בתורה ויראה, וענה לי מרן הגרמ"י "רבי חיים זכה בזה יותר מאחרים בגלל נקיות מידותיו".

בעיתון הפלגנים פורסם בערב חג הסוכות פרסומת למען מפלגת קורח ועדתו, והכניסו בתוך המודעה תמונה ממרן החזון איש זי"ע, זה הזכיר את המעשה עם אותו יהודי פורק עול שנכנסו לחנותו ושאלוהו האם יש לו הכשר, הצביע אותו יהודי לעבר הקיר שם התנוססה תמונתו של סביו שהיה רב גדול וצדיק. ואמר זה ההכשר שלי. אמרו לו אם אתה היית תלוי בקיר וסבך היה עומד ומנהל את החנות היה בזה הכשר מעולה, אבל כיום שאתה עומד בחנות וסבך על הקיר אין בזה כלום!

הם תולים תמונה של החזון איש זי"ע, אבל מי עומד על יד הדלפק?! לנו יש את את ממשיכי דרכו של החזון איש תלמידיו הגדולים החיים עמנו לאוי"ט מרן הגאב"ד הגר"נ קרליץ ומרן הגר"ח קניבסקי שליט"א ועוד, שאנחנו צועדים בנתיבותיהם, הם הם יורו דעה לדעת מה ישראל, והם יעמידוה בישראל לבלתי תשכח מפי זרעם.   ועל כך גאוותינו ושמחתינו.

בעיתון הפלגנים מצטטים כעת ממכתבו של מרן הגרא"מ שך זצ"ל בו הוא כותב שלדעתו אין לאף אחד שום זכות להטיל את מרותו שאין לקיבוץ אנשים להתארגן, ומי שמטיל מרותו יש לו דין גזלן שגוזל את זכותו של הזולת לעשות רצונו.  בציטוט זה של מרן רוצים הם לתת הכשר למפלגתם ולקרוא תיגר נגד רבותינו שליט"א. ואם כן מה לכם כי תלינו על מפלגת פא"י הרי הם גם קיבוץ אנשים שרצו להתארגן לבד, מה לכם כי יצאתם נגד מפלגת תל"י.

מעניין גם לדעת למה לא עמד בפני נתי גרוסמן ורבניו מכתבו של מרן הגרא"מ שך למען יתד נאמן בו הוא כותב "שאפילו בעיתונים היותר טובים אין הכתבים מביעים במאמרים את דעת תורה והשקפתה. ולפעמים מגיעים גם לידי סילוף הדברים וגם מבליטים ומעדיפים מי שקרוב לדעת חוג מסוים ומשתלטים על מה שמשותף לכולם".עכ"ל.

למה לא הבאתם דברים אלו ביתד נאמן בזמן שמרן הגרי"ש אלישיב לא נתן לכם לפרסם את מכתביו של "ראש הישיבה משערי חסד" בענין נח"ל החרדי ובענין חוק טל.  מדוע אז שתקתם??? מדוע שתקתם ונתתם להחרים ולצנזר את דבריו של מרן הגרמ"י ליפקוביץ בועידת דגל התורה בי"ד כסלו תשס"ו, ולא הכנסתם את דבריו בענין הליב"ה ומבחני המיצ"ב. האם לא עמדו דברי מרן הגרא"מ שך לעיניכם, האם מרן הגרא"מ שך קיים רק מתי שאפשר להשתמש בו לטובתכם.

בבחירות האחרונות לכנסת הצהרתם בריש גלי שאותו שלוחא דרבנן ה' משה גפני שנתמנה על ידי מרן הגרא"מ שך זצ"ל הוא פסול ואסור להצביע עבורו, ורק אותו אחד שנלחם במרן הגרא"מ שך זצ"ל והביא לפרישתו של הרב שך משורות אגודת ישראל, עליו הצהרתם שהוא יעמוד וילחם עבור ההשקפה הטהורה, ועבורו הלכתם להצביע בבחירות.  איך לא התביישתם להשפיל עד כדי כך את כבודו של מרן הגרא"מ שך זצ"ל???.

למה שתקתם למרן הגרי"ש זצ"ל כאשר הוא העמיד בראש "חינוך העצמאי" וסמך ידו עליו בכל סידור ההנהלה החדשה, את שנוא נפשכם הרב מרדכי קרליץ, איש אמונו של מרן הגראי"ל שליט"א בענין חוק טל, אמנת כינרת ועוד???.

אלא מה, ידעתם שאם לא תשמעו בקול מרן הגרי"ש הרי תפסידו את תמיכתו בכם בקשר להורדנה – אשדוד, ובקשר לכת המחבלים בגבעת הישיבה, ולכן ויתרתם על כל ההשקפה הצרופה, ועל החרמת דעותיו של מי שהוכתר על ידכם כגדול הדור.

את מרן הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל החרמתם ואף יצאתם במכתב נגדו והתרסתם נגדו דברים חמורים שאין להעלותם על הכתב, (חשון תשס"ח). על אף שנשא את דגל ההשקפה הטהורה, אבל מכיון שהוא פגע במפלגתכם לכן הוא ניתן למרמס על ידכם.

כל התנהלות זו מוכיחה באופו ברור כי כל הענין המתנהל במלחמתם הגלויה נגד גדולי ישראל הוא לא השקפה אלא מפלגה. וטובת המפלגה היא ורק היא עומדת בראש מעיינם, להיות הם השולטים על היהדות החרדית, ולכן הסכמתם לכל ההוראות הברורות של מרן הגרי"ש בענין כבודו של מרן הגראי"ל, הוספתם לו את התואר "ראש הישיבה" הבלטתם את דבריו באותיות שחורות בעיתון יתד נאמן כאשר אתם ניהלתם שם את הכל, הכל ביצעתם עד כמה שהייתם מוכרחים לפי הוראות הגרי"ש, העיקר שלא לאבד את תמיכתו בכם – במפלגה.  ועכשיו לאחר הסתלקותו הנכם מתריסים על הוראותיו בריש גלי, ומשתמשים בשמו הגדול זצ"ל כפי שישתלם לכם לקידום המפלגה.

כל ראשי ומנהלי הפלג ההוא יודעים היטב את דעת מרן הגרא"מ שך זצ"ל על מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, הם יודעים היטב כמה מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל התחשב בכל דבר וענין בדעתו של מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א.  אין אחד שיכול להכחיש זאת!   אולם כל מטרתם הם להיות "אני בראש" ולמען מטרה זו הם ישמיצו וישפילו את כבודם של גדולי הדור עיני העדה שליט"א, ועל כך חלה חובת המחאה. מלבד זה שהנהגה זו מוכיחה שאין להם שום כונה של הרמת קרן התורה, כי איך שייך להצהיר על מלחמת ההשקפה הטהורה ולבזות את עמוד התורה שבדור. הדברים כבר מוכרים משנות דור כאשר "החומה" של אותם המכנים עצמם נטורי קרתא היו כותבים בבטאונם נגד מרן החזון איש ועוד מגדולי ישראל כשרוממות הקנאות בפיהם.

הם באים עלינו בטענה של בעלי מחלוקת, האם האדם המציל עצמו מן הגזלן המתנפל עליו הוא בעל מחלוקת? והלא את נפשו הציל. אנו הממשיכים את הדרך המסורה לנו מדור דור בהכנעה לגדולי הדור שנסמכו על ידי רבותינו, והם באים ורוצים לפרוק מעליהם עול תורה, א"כ הם הלוחמים ואנו את נפשינו באים להציל, להגן על עצמינו מפני המתנפלים עלינו, הלזאת יקרא מחלוקת???

היפרד נא מעלי!!! זו הכרזתינו אליהם, אדרבה תלכו ותקימו מפלגה, תחיו עם עצמכם ותפרדו מעלינו, אבל תיפרדו לגמרי, תפתחו קהילות נפרדים, בתי ספר וחדרים שלכם, סמינר משלכם, וכוללים וישיבות שלכם, אל תמשיכו להתערב בתוכינו ולקעקע את סמכותם וכבודם של גדולי הדור עיני העדה שליט"א, אל תגררו אתכם בדרככם הרשעה אנשים תמימי דרך במסווה של דאגה להעברת המסורה מדור דור, תוך כדי שאתם פוגעים ורומסים את דבריהם של רבותינו נוחי עדן, זאת לא ניתן בשום פנים ואופן, על זה נאבק ונצא למלחמה. לא שייך להתפשר בזה במאומה, כי זו נשמת ורוח אפינו, ועל החיים נאבקים עד מסירות נפש.